פילי מוצאת כל מיני מקומות להשתבלל בהם. זה מחמם אותה. לפעמים הלוקיישן הוא הברכיים שלי ואז הן סוף סוף מתחממות גם. היא מדברת הרבה ואז נהיית עייפה ומוצאת לעצמה פינה חמה ונרדמת. פילי, בואי אלי, חממי לי את הברכיים הקפואות שלי!
גם אני יכולה למצוא עכשיו פינה להשתבלל בה. הגג אטום סוף סוף עם תוספת מיוחדת של הרגשת בטחון לעשר השנים הבאות (+אחריות!) שכלום לא יטפטף לי על הראש. הבית נקי פלוס הבטחה לנקיון יסודי של הודי חמוד וחרוץ פעם בשבועיים. מכונת הכביסה מתוקנת החל משלשום. היא מצליחה עכשיו לחמם את המים והסבון ולא לשפוך נהרות של מים על הרצפה. היא גם מצליחה פתאום להוציא בגדים נקיים באמת שמדיפים ניחוחות ביתיים. הארון שלי שוב מלא בבגדים מקופלים יפה ובעיקר בג'ינסים נקיים, שהם היחידים שמצליחים לחמם לי את הרגליים, כשפילי לא בסביבה.
חוץ מזה, בברזים יש מים חמים מהבוקר, בעקבות הטיימר החדיש שהתקינו לי לבוילר. המעיל האדום שהג'דייף מבירה בפאב של לפני שבוע מנוקה ומדיף ריח חם וטוב מניקוי יבש. המשקפיים החדשים עם העדשות האימתניות כבר אצלי, משולמים. כל העבודות, ללא יוצא מן הכלל, בדוקות, מצוייננות ומסודרות בתיקיות, לפי קבוצות. במקרר יש עוד מנה או שתיים של מרק ירקות חורפי עם גריסים שעשיתי. בחוץ מחכים גם שקדי מרק שקניתי.
אני באמת חושבת שנגמרה לי לעת עתה רשימת הטודו. אמנם הוצאתי מלאי של כסף על כל הדברים האלה, והמינוס בבנק זועק זעקות שבר, אבל אני לא מביטה לו בעיניים ורק ממלמלת חלושות שלא היתה לי ברירה. הייתי חייבת לקחת את החיים שלי בידיים, וזה, מינוס יקר, זה עולה כסף!
פילי מתמתחת. היא מלקקת קצת את עצמה ומתחילה להסתובב בחוסר מעש בבית. תיכף היא תצא החוצה ותגלה שדווקא שמש בחוץ ויש לה חברים שהיא יכולה לשחק איתם. היא באה להתייעץ איתי, ביללות וגירגורים, אם כדאי לה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
