הרופא אמר לי אתמול שאני לא חייבת
שוב נהיית לא ברורה. לא חייבת מה?
לא חייבת להוציא את הפלטה והברגים מהכתף. שאני יכולה להמשיך לחיות ככה לנצח!
אבל את כל הזמן מתלוננת שזה מגביל לך את טווח התנועה ואפילו כואב לך
זה לא כלכך כואב לי. רק טיפ טיפה. ורק לפעמים. והוא טוען שטווח התנועה שלי השתפר פלאים
איך את מסבירה את זה?
אני עושה יוגה ושוחה. זה בטח מאוד עוזר.
נו, אז למה באמת לעבור ניתוח שלם אם הכל כמעט בסדר איתך?
כי אני לא רוצה לחיות עם ברזלים בתוך הגוף כל החיים
זו לא סיבה מספיק טובה
הממ.. אוקי. כי כשאני אהיה מבוגרת - אולי זה יפריע לי יותר מאשר עכשיו
אז תוציאי אותם כשתהיי מבוגרת
לא רוצה. אם כבר להוציא אז עדיף כשאני צעירה
פחחח... צעירה את קוראת לעצמך
פסדר, פסדר, את עוד לא נורא מבוגרת
תודה באמת! בכל מקרה, יש עוד עניין. הוא אמר שיש סיכון קטנצ'יק שעם תנועה לא טובה הפלטה יכולה לשבור את העצם בחלק התחתון שלה
מלחיץ קצת. באמת ככה הוא אמר?
כן. אבל רק אחרי ששאלתי אותו אם מותר לי לעשות עמידת ידיים
נו, יופי. אז אל תעשי עמידת ידיים
אבל אני רוצה להיות ילדה נורמלית כמו כולם!
מומו, צר לי לבשר לך, שוב, אבל ילדה את לא
לך להזדיין. בפורים הייתי בילבי למופת!
כן כן. שתי צמות דקות, גרביים מפוספסות והרבה מדי אלכוהול עוד לא הורידו לאף אחד עשרים שנה
תפסיקי לכעוס. זו המציאות. מה הרופא ממליץ?
אמא שלי ניסתה לסכם את זה מולו ואמרה בשמחה: אז אתה ממליץ לא לעשות את הניתוח! הוא הסתכל עליה משל היתה תלמיד שאחרי שעה של הסברים ודוגמאות עדיין לא מבין איך מחלקים 573 ב- 12 ואמר לה: אני ממש, אבל ממש לא אמרתי את זה!
מבלבל. אז מה הוא כן אומר?
אני לא בטוחה. הוא אומר שלא חייבים. שאני כבר יודעת אילו סכנות יש בניתוח. שזה לא שיש לי איזו קריסת מערכות או משהו שמצריך ניתוח בכל מחיר, אבל שזה עשוי להעלות לי את איכות החיים, אם נתעלם מתקופת ההחלמה הדי מבאסת ומגידול מחדש של צלקת טריה.
אז בגלל זה קראת לי במקום השנ"צ היקר של שישי בצהריים שלי? כי את בדילמה?
נראה לי שכן. זה עניין חשוב!
את יודעת שאנחנו אף פעם לא מסכימים על כלום, לא כל שכן בדילמות כה סבוכות
כן, טוב, על האמביוולנטיות שלי כבר דיברתי לא פעם
אז שנ"צ?
בשישי בערב?
כן!
יאללה, שיהיה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
