אז אחרי שהגג שלי הפך את עצמו לשלוליות בכלל לא חורפיות החלטתי לעשות משהו יעיל בנידון. מה גם שגיליתי כמה אני עצלנית לרדת בכל פעם מחדש כדי לפתוח את ברז המים ולעלות כדי להשקות את צמחי הגג שלי עם הצינור ואז לרדת שוב כדי לסגור אותו.
לקחתי סכין יפנית, חתכתי את הדבר הזה שעטף את הצינור של המזגן, משכתי אותו לזוית שחשבתי שתגיע טוב למשפך. בפעם הראשונה זה לא עבד והמים העדיפו את כוח הגרביטציה של רצפת הסלון, קצת קרוב מדי לחוטי החשמל של המחשב. אז בלי יותר מדי פאניקה, ובלי לקרוא לידידיי המסוקסים, הלכתי וחתכתי עוד קצת ועשיתי לצינור זוית יותר תלולה וזהו. המים יורדים ישר למשפך ובכל בוקר וערב אני משקה בהם את הצמחים שלי שפשוט צוהלים בצבעים עזים משמחת המים הכי טובים ששתו בחיים שלהם.
את הנענע העברתי לעציץ קצת יותר גדול, חיברתי מיתלה ותליתי מתחת לצינור של מזגן חדר השינה. עכשיו יש לה מים טריים שמטפטפים אליה כל הלילה.
ומה שהכי מגניב, זה שאלה מים שאשכרה נוצרו מהאויר הלח שבחוץ. מיחזור מים א-לה חולית אצלי על הגג!
יותר קל, מסתבר, וגם יותר כיפי, למחזר מים מאשר למחזר גברים.