או שיש לי עץ אבוקדו סמוי מהעין פה בחצר או שמישהו שם לי פה אבוקדואים בזדון.
כך או כך, זה היה האבוקדו שעליו החלקתי אתמול בלילה במדרגות. חברי האריה מצא אותו בתחתית הנעל שלו כשישבנו במר"ם וכשחזרנו גילה שרידים שלו על אחת המדרגות. אין ספק: זה היה האבוקדו שגרם לי לאבד שיווי משקל על העקבים הלא כלכך גבוהים שלי בדרכי לצאת לפזז מעט בעיר הגדולה. זה היה האבוקדו שגרם לי להחלקה, תעופה ונחיתה חסרת רחמים בסוף גרם המדרגות עם פנים שמתרסקות ישר לתוך הרצפה.
בכתב האישום נגד האבוקדו יוזכרו סעיפים של שבר קטן באף, שבר בשן הקדמית, שפה תחתונה שסועה, תפרים בסנטר ועוד כמה חבלות פנים מרשימות גם אם לא מצטיינות באסטטיות יתר. האישום המרכזי, עם זאת, יהיה הדם הרב מדי שנשפך, שלא רק שגרם למתלוננת להרגיש שהנה עוד רגע היא הולכת למות אלא שגרם גם לזה שהשיער שלה נצבע אדום והפן המושקע נהרס כליל. עד שכבר הולכים לעשות פן!
מתחקיר ראשוני עולה שלפני כמה חודשים נתקלתי באבוקדו ממש ליד האוטו שלי. אז בעטתי בו כדי שלא יפריע לי בדרכי ולכלכתי את נעלי. הייתכן שזוהי נקמה עקובה מדם? והשאלה הבאמת חשובה: מאיפה הם בכלל הגיעו? אמנם אני אוהבת אבוקדו עד מאוד, אבל אין שום תסריט שאני יכולה לדמיין שלפיו הגיע אבוקדו שלי לגרם מדרגות שרק אני והאורחים שלי משתמשים בו, או לפתח מכוניתי.
כתב ההגנה של האבוקדו מוכן גם הוא ונשמע בערך כך: הרי דבר ידוע הוא שהמתלוננת נוטה לפגוע בעצמה כל אימת שהיא חשה מעט מצוקה בחייה. פעם תאונת דרכים על אופנוע, פעם עם אוטו, פה סימן כחול אימתני מהיתקלות עם שולחן בזמן שיעור (ממש לפני שבוע), שם גירוד אובססיבי של עקיצת יתוש שהופך לפצע פתוח. אתם יודעים והיא יודעת: את כל זה היא מזמנת לעצמה. אז עזבו אותי באמא'שכם ובואו תוסיפו לי קצת לימון וביצה קשה ומלח!
אני לא הולכת להכריע בעניין. אני אקח לי עוד קצת אופטלגין נוזלי, אתכרבל בפןך ואחכה שהזמן יעבור והכאב יחלוף. ליותר מזה אין לי כוחות כרגע.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
