החלטתי להתיידד מחדש עם הבית שלי ובמיוחד עם המדרגות. השלב הבא, אני מבטיחה, יהיה לנסות להתיידד מחדש עם העולם. כלומר, לצאת החוצה. אז הזמנתי אלי את אילן השיפוצניק החתיך שהיה מוכן לעשות כל עבודה שרק צריך תמורת 150 ש"ח לשעה. תמיד חשבתי שאני יכולה לעשות את כל הדברים האלה לבד, אבל אחרי שנופלים, מסתבר, אובד קצת הבטחון. וגם, מה לעשות, יש דברים שאני לא יודעת לעשות.
אז אילן השיפוצניק החתיך סידר לי סוף סוף את המדרגה השבורה (שלא עליה נפלתי, אבל הידיעה שהיא שם בטוח תרמה קצת לחוסר הבטחון של הגוף שלי), והחליף לי את הבפנוכו של ברז המים הקרים במטבח, והחליף לי כמה בתי נורות שכבר היו מצ'וקמקים והציע גם לסדר לי את המחשב אם צריך ("הייתי פעם הייטקיסט") וכה הצטערתי שלא היו לי תריסים כי הוא סיפר שהוא מומחה לתריסים..
ובזמן שהוא עישן את הסיגריה שלו, גמע מהנס שעשיתי לו ושיבח את עוגיות הטחינה שאחתוש הכינה לי, אני החלטתי להשאיר חותם והטבעתי את כף היד שלי על המדרגה החדשה. לורי - חתולת החצר - מיהרה להצטרף אלי:
אחר-כך ישבנו במרפסת השווה שלי והוא סיפר לי איך אפשר לחדש את הדק. הרבה עבודה והרבה כסף, אבל אפשרי. חשבתי על הזוג שהיה כאן לפני, ועל ידי הקסם של האיש שבנה את הדק הזה איך שעבר לגור יחד איתה ושבזכותו, בעצם, אני יכולה להנות ככה מהגג שלי ומהשמים המדהימים שנשקפים בזמן שקיעות מעל בית הקברות הסמוך:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
