בגן הדתי שבו אני עובדת כולן מדברות על נקיונות פסח. יש עוד זמן, ובכל זאת, החוויות מהנקיונות הולכות ומשתלטות על שיחות החולין. אני מקשיבה לשיחות האלה קשב רב ומבינה פתאום שכבר כמה זמן שגם אני נמצאת בתהליך של ניקוי. אך לעומתן, החלטתי שהחמץ בחיי הוא העיניים הרעות.
אחרי כל תאונה שקורית לי, אחרי כל פרידה או משהו רע שקורה בחיי, יש לי מחשבות על עיניים רעות ומיד אני מוצפת בטלפונים וכתובות והמלצות על מכשפים ומגדי עתידות שיודעים להסיר עיניים רעות. לקח לי קצת זמן להבין שלפני כל המיסטיקה אני צריכה קודם כל לעשות בדק בית ולבחון מהי המהות של אותן עיניים רעות ולהתרחק מאלה שיש לי שליטה על המרחק מהן.
לאט לאט התחלתי להבין. הבנתי שהעיניים הרעות בחיי שייכות לאותם אנשים שההשתקפות של דמותי בעיניהם לא מחמיאה ולא נעימה לי. חברים, בוסים, משפחה, בני זוג שרואים בי את הצדדים הלא יפים שיש בי. שתופסים אותי עקום, שנותנים יתר תשומת לב לרגעים בהם פחות טוב לי, לחלקים הפחות קשובים שלי, למוזרויות שלי, לפגמים הנראים והלא נראים. קשה לי לפרט את מה שמשתקף להם מהעיניים, ובעצם לא בא לי לפרט כי לא ממש מתאים לי להנציח כאן את מומו המכוערת כפי שהאנשים האלה עושים ממני.
כבר כמה חודשים שאני בתהליך של הרחקת חברים ובני זוג פוטנציאליים שרואים אותי ככה והתנתקות ממקומות עבודה ששמים למולי מראה לא מחמיאה. יש בזה הרבה כאב, כי אלה מערכות יחסים שחלקן כבר צברו ותק ונעשיתי מאוד רגילה אליהן. אני מוצאת את עצמי שוקלת על מאזניים את חשיבות היציבות בחיי אל מול התחושה הפנימית הטובה. כרגע המשקל רב יותר בצד של איפה שיותר נעים לי, גם אם זה על חשבון סעיף הותק.
ופתאום גיליתי שאל מול העיניים הרעות יש גם הרבה מאוד עיניים טובות, ששווה לי לשמר. נעים לי במקומות שמאדירים את הצדדים היפים שלי. ויש לי, ברוכה השם. נעים לי איפה שאני מרגישה יפה ונחשקת, חכמה ומעניינת, מוכשרת ומצטיינת, עשירה וטובת לב ומלאה בחיוניות ובשמחה ובעשייה וביצירתיות. מאסתי באלה שמדלגים על כל אלה ורואים רק או בעיקר את הצדדים האפלים שלי - שגם הם קיימים, כמובן - אבל לא בריא לי לראות אותם בכל פעם מחדש דרך העיניים ההן.
פעם חשבתי שלא נכון ככה, שצריך להתמודד עם כל סוגי העיניים. כך גידלו אותי, עם עיניים ששיקפו ילדה רעה, מכוערת, בעייתית, וקצת התרגלתי למראה הזו. אבל בחיים האלה, בהם העולם שבחוץ במילא מלא בזוויות מעוותות של הסתכלות, אני רוצה שלפחות עכשיו בבגרותי ואצלי בבית פנימה יהיה רוב מוחץ למראות החיוביות. אז אני בנקיונות. מנקה עיניים רעות, משתדלת לא לפספס את הפינות החשוכות ומשאירה בית מצוחצח מלא בנצנוצים של עיניים טובות.