Fucking Union

לא חשבתי עד הסוף על ההשלכות שלו. הייתי צריכה לשפוך מהבטן הכואבת כדי שאוכל לחזור לכתוב כאן. נפגעתי קשות מכמה חזיתות והבלוג היה אחד מהם. אני לא מצליחה להמשיך להיות נחמדה ואדיבה וקלילה כשכואב לי. הידיים שלי עפות לכל הכיוונים ולפעמים יוצא שאני פוגעת בצורה לא מדוייקת. וזה לא בסדר. בגלל זה אני שונאת מלחמות.

אז כפיצוי למי שלא הספיק לקרוא את הפוסט שבו במילא לא הצלחתי למצוא שיר שירומם את ליבי, הנה אחד שאני אוהבת במיוחד: