|
Fucking Union מומו ניצבה באמצע הכיכר העגולה. היא חשבה על קולות הכוכבים ועל פרחי-השעות. ואז התחילה לשיר בקול צלול
(מיכאל אנדה) |
כינוי:
בת: 49
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
נובמבר 2006
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 11/2006
שושי מתעוררת בשתיים בלילה. מעלי עומדת אישה דתיה עם כובע רחב שוליים. טלי, את ערה? מי את? שושי, מה, את לא מזהה? שושי... החברה הכי טובה של אמא שלי. פסנתרנית. יפהפייה. יום אחד לקחה את הפקלאות שלה ואת שלושת הילדים והחזירה את כולם בתשובה. בגיל חמישים ומשהו חיתנו אותה עם אלמן בן ששים ומשהו ואחד-עשר ילדים יתומים. מאז היא עושה מצוות, בעיקר בבני-ברק. אמא שלי לא הסכימה לוותר עליה, ומפעם לפעם הן נפגשות בבית-קפה-גלאט-כושר. עכשיו היא עומדת מעלי, עושה מצוות באמצע הלילה בבי"ח בלינסון. היא מציקה לי או עוזרת? הבאתי לך מיץ טבעי מאיזה חנות מיצים שהיתה פתוחה. עוזרת! היית בצום כל היום כי חשבו שינתחו אותך. אבל בסוף לא מנתחים אותך מחר. רק מחרתיים. אז תשתי, מותר לך. רוצה גם לאכול משהו? מנסה להתיישר במיטה. משני הצדדים שלי נאנחים קולות. זה בסדר, היא לוחשת, מחר מעבירים אותך לחדר לבד! מה לעזאזל קורה פה, אני לוגמת בתאווה את המיץ. בוא נעשה קצת סדר. מישהו התנגש בי מאחורה. כנראה ההוא עם הילד באוטו. היה בום ועפתי. לא עבר עלי שום אוטו, למרות שנחתתי על נתיב נסיעה. צריך לברר את העניין הזה, אני רושמת לפני. שברתי כמה איברים, אבל לא כל-כך כואב לי. כנראה בגלל המורפיום. אני בבית חולים. שושי אומרת שזה בלינסון. מה לי ולבלינסון. איפה זה בכלל. אבל הכי חשוב שמחר אני בחדר לבד. לבד אוהד מתחרז עם לבד אמא ואבא יבואו מחר על הבוקר. הם הלכו הביתה קצת לנוח. שושי חותכת לי "חיילים".. ככה קראנו לקוביות הקטנות של הסנדויץ' שחתכנו לילדים בבית הילדים. במיוחד אהב אותם אוריאל, שעד גיל חמש נרקבו לו כל השיניים, כי אמא שלו נתנה לו לאכול רק שוקולד בזמן שאבא שלו כיסח אותו במכות. טעים לי. אני לא בטוחה שאני מספיקה להודות לשושי על הביקור הלילי ההזוי לפני שנעצמות לי העיניים. אבל נראה לי שהיא בסדר. היא כבר רגילה לאנשים שזקוקים לה ולא מספיקים להגיד תודה. והיא מבינה שהם אומרים בלב, או שנתיים אחרי זה, בבלוג.
| |
|