| |
Fucking Union
מומו ניצבה באמצע הכיכר העגולה. היא חשבה על קולות הכוכבים ועל פרחי-השעות. ואז התחילה לשיר בקול צלול
(מיכאל אנדה) |
 כינוי:
בת: 50
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
דצמבר 2006
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 12/2006
פוסט-טראומה
אני לבד בחדר, אבל לרגע לא לבד. אנשים באים ונכנסים ויוצאים ויושבים ומביאים שוקולד או פרחים או ספרים או לאישה. יש את המשקיענים שמביאים מקס ברנר. יש את אלה שמביאים את עצמם. החברות של אמא שלי הן הכי תופעה – גבריאלה מביאה לי רדיו קטן עם אוזניות, שאוכל לשמוע מוסיקה, ושולמית מביאה אלבום תמונות מהודר וריק (הזוי! מה אני אעשה איתו? בינתיים הוא כבר התמלא והפך להיות "האלבום שמאז התאונה").
איך הם כולם הגיעו לכאן? איך ידעו?
ביקשת שנצלצל ליעל עוד במיון.
נכון. אני נזכרת.
יעל מגיעה. אייל עוד מעט יצטרף. בדיוק מחליפים לי את התחבושות על השפשופים שהם בעצם כוויות, ויעל מתעלפת. אייל מגיע לחלץ אותה.
ואיך האחרים ידעו להגיע?
עשית משהו עם הפלאפון שלך.
אני נזכרת בדמדומי המורפיום ובמילים הכתובות שהעפתי לכל עבר:
"אני כבר לא אוכל להגיע למסיבה ביום ששי כנראה. עברתי תאונה עם האופנוע ואני בבי"ח" (דרמטית)
"עברתי תאונה ואני מאושפזת" (נון-שאלאנטית)
"תגיד לעומר שאין לנו בליינד דייט מחר. אני מאושפזת בבי"ח" (רומנטית)
"לצערי לא אוכל להגיע לשעורים בימים הקרובים, עברתי תאונת אופנוע"... (אחראית)
גם לאוהד סימסתי?
כנראה שכן.
את רוצה שהוא יבוא?
מה, זה לא ברור?
לא. זה לא. אתם כבר לא ביחד...
אה.
כואב. כבר אפשר לקחת עוד כדור?
עוד לא עברו 4 שעות. תיכף תקבלי עוד אחד. מה כואב?
היד. נורא. שתי כפות הרגליים. הגב. השפשופים בברכיים ובידיים ובגב.
וחוץ מהכאבים הפיסיים?
מה חוץ?
את קצת מטושטשת. הצגתי את עצמי קודם. קוראים לי חדווה ואני עובדת סוציאלית פה במחלקה. עושה דוקטורט על פוסט-טראומה של פגיעות מתאונות דרכים.
אני בפוסט טראומה?
יכול להיות. קודם נורא קפצת כשמשהו כאן נפל. זה אחד הסימפטומים.
מכירה סימפטומים, נו, גם אני מטפלת!
אני אלך עכשיו, ואחזור לבקר אותך.
אני מחייכת אל צמתה השחורה העבה וקמטי גילה. מנסה בכל נפשי להיות מטופלת מרצה.
מאיה מגיעה.
אחותי! סיגריה?
בטח סיגריה. היא דוחפת את כיסא הגלגלים עליו אני זרוקה למעלית ולפתח הבניין.
את יכולה לעמוד?
בינתיים קצת. כואב לי בפצעים.
את יודעת שמחר מנתחים אותך ביד, נכון?
כן. על הבוקר.
אז שיהיה בהצלחה! ולילה טוב!
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
