Fucking Union

יָמִים יַעַבְרוּ עָלַי וַאֲנִי אֶחֱזוֹר. עֲבוֹדַת הַהַחְרָשָה

הָעֲצוּמָה שֶל הָעֶרֶב תַּמְתִּין, בִּיגִיעָה, כְּמוֹ שֶמֶש

בְּבָקְרֵי שָרָב מִתְחַכֶּכֶת תַּחַת אוֹבֶךְ, תַּחַת עַרְפִלֵּי

עוֹפֶרֶת, עֵינַיִם הַמוּפְנוֹת

מִמֶּנִי הָלְאָה. אַתָּה בְּסֵדֶר, תֹּאמַר הָאֵם

שָמַיִם מִתְכַּוְּצִים עָלֶיהָ. הַכֹּל אִתְּךָ

טוֹב, יֹאמַר הָאָב, הָאֲוִיר מְרַשֵּת

סְבִיבוּ אִיּוּם קַיִץ.

אֲבָל אֲנִי הִתְרוֹקַנְתִּי אֲנִי מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶהָיוּ אֲנִי בְּחֶזְקַת גַּעְגּוּעַ אֲנִי

לֹא יֶלֶד, יָרֵח קָצָר בֶּן גִּילִי

הִתְנַשְּמוּת מְהִירָה בְּלַיְלָה

עָמֹק כְּמוֹ מַעֲמַקִּים, חָשוּךְ כְּמוֹ חֲשֵכָה.

נִלְקַחַת מִמֶּנִי יוֹתֶר מִדַּי נְשִימָה.

בַּצַּד כּוֹאֵב.

לַעֲזָאזֵל.

(מזמור - שמעון אדף. מתוך "מה שחשבתי צל הוא הגוף האמיתי")