Fucking Union

לו היו שתי ידי

ארוכות יותר,

הייתי על האופק מתמתחת לאיטי

או מהר

וצוארי שוטחת על החול

לראות סביבי

הרבה יותר

ולסירות שעל הים הייתי מנחשת

מה יבוא

ואם יהיה אחר

ואדע שהסירות הישנות

אינן שבות לחוף,

אם הלב שבתוכן אחר.

                    (תרצה אתר)

אני מרגישה, שאם אפשר להגיד "לוּ", אז לרגעים אפשר גם להיות.

טיול של פריחות הכלנית והרותם, באזור בארי שבדרום הירוק.

והדרך שבין שתי הנקודות: מהמחשב אל הטבע, מזמזום העיר לזמזום הדבורים, ממילים למנגינה

היתה קסומה ופשוטה,

שציירה לי קו ישר אחד

וידיים (כן, שתיהן) שהצליחו, לרגע, באמת להיות ארוכות יותר ולמתוח אותי לשמש

ובליווי שירי משוררים אלמותיים שהולחנו. בנסיעה לשם יהודה עמיחי ובחזרה תרצה אתר.

 יש רגעים, בהם כמעט כל המחשבות והרגשות והקשיים הולכים הצידה, לנוח, ומאפשרים לי, פשוט, לנשום.

חיינו שבכתב היו לחיינו שבעל פה.

חיינו שבעולם הבא לחיינו שבזה.

חיינו הממהרים וחיינו העוברים לאט.

דרך שתי נקודות עובר רק קו ישר אחד.

                   (יהודה עמיחי)