Fucking Union

היום אני חוזרת לצייר אצל דנה. כבר יותר משנה שאני מציירת אצלה.

תמיד קשה לי להקים את עצמי וללכת, בשמונה וחצי בערב. אבל כשמגיע סוף השעור, באחת עשרה בלילה, אני מתקשה להאמין שכבר נגמר, כל-כך מהר, רגע, יש לי רק עוד כמה קוים כדי לסיים...

וסוף סוף, לראשונה מאז שאני מכירה אותה ואת ציוריה היפהפיים התלויים ברחבי הסטודיו, היא מציגה את יצירותיה בתערוכה.

אין לי ספק שזו תהיה תערוכה שווה, ומההיכרות שלי איתה, הפתיחה תהיה מקסימה, עם הרבה אנשים טובים ולבבות רחבים ומחייכים. אני מזמינה כל אחד ואחת מכם, באופן אישי. אולי ככה גם נפגש...

תוספת מאוחרת: גם היום לא ממש התחשק לי ללכת. בעיקר שעברו חודשיים מאז הפעם האחרונה. וגם היום לא הספקתי כלום...

אז הנה התחלה של "מטרידן ביתי מצוי" (בהמשך יבואו גם הגוף והחלב שהוא גונב מדי לילה מהמקרר). התנסות ראשונה ביצורים. במטרידן התאהבתי ממבט ראשון!