שלום רב
הצנחנים, הם אלה אשר עשו את המלאכה, הייתי שם בגבעת התחמושת, על ידי נהרג מפקדי עופר פניגר, בן קיבוץ גבעת חיים ועוד רבים מחברי מהנח"ל, מהתיכון, ביניהם חברי לספסל הלימודים בתיכון ובאוניברסיטה יעקב (ג'ק) בן פז. את אלה שכחו ולא רק השנה. מן הדין לציין שמותיהם באתר המציין 40 לשחרור העיר ובוודאי לדאוג לזמן את הנותרים לאירועים הרשמיים, לא את "סגל א'"...
ועוד הערה, הפסיקו לאפשר לכל דיכפין לעלות לגבעת התחמושת (בעיקר דיירים מהסביבה), על מנת למנגל על הגבעה, בכל פינה בה נפגע צנחן. 24 נהרגו ועוד רבים מאד נפצעו. את התופעה הזו ראיתי בכל "יום ירושלים". לא זאת אף זאת, בשל ה"אירוע המרכזי" על הגבעה, לא ניתן להגיע, אלא בדרכי עקיפין למקום האנדרטה אשר הקמנו כשחזרנו מהצפון, גם שם היינו אמורים להילחם ולבונקר הגדול שם הניחו את מטען חומר הנפץ שהיה עלי. נדמה שאת הגבעה הפקיעו מאתנו, ממני בוודאי.
השנה, אזכור את יוני 1967 עם משפחתי, בביתי אשר במרכז, עם צער עמוק ופחות שמחה, כי קודם להגעה לכותל (גם שם הייתי בין הראשונים), ביכינו אז וגם היום את החברים שנפלו ואוי לו למי ששוכח אותם.
ירושלים נכבשה בדם רב, לא בכדי שונו מילות "ירושלים של זהב", שיר אלמותי בפני עצמו, ל"ירושלים של ברזל". שונו והושרו ע"י מאיר אריאל, חייל החטיבה דאז בכנס החטיבה יום לפני ששוחררנו הביתה, באמפי מלא הקוצים, של הר הצופים ומולנו ים המלח. היו עמנו הפצועים בחלוקי בית החולים, מוטה גור הודיע על מספר החללים והפצועים ואנחנו נשנקנו. היו גם אמנים רבים, בהם רבקה מיכאלי, נחמה הנדל, עברי גיטליס (הכנר) ועוד.. רבקה מיכאלי הביאה את השיר לרדיו ולא נתנו לה להשמיע אותו, אז כמו היום... כי כנראה לא יאה שצנחנים מבכים מתיהם..
אנא זכרו שם בירושלים, 1 עיטור גבורה, 3 עיטורי עוז, 8 עיטורי מופת ניתנו ללוחמי הגבעה, חלק המהמעוטרים אינם עמנו, נפלו במבואות או על הגבעה, או במלחמות אחרות (למשל בעיר סואץ ביום הכיפורים). זיכרו והזכירו, כולל גם ביום השמחה. את "סגל א'" זה לא כל כך מעניין והלוואי ואתבדה.
האם גם את עיריית ירושלים זה לא מעניין??? אני אגיע לגבעה עם נכדותי בעת רוגע ואראה להן את התעלות והבונקר הגדול ואת המדליון שקבלנו שכתוב עליו "לחומותייך קראנו דרור", אוסיף ואומר להן כי "הגדוד רגום פרץ קדימה, דם ועשן כולו ובאו אמא אחר אמא בקהל השכולות".
סליחה על כי לא אחגוג,
גם לא הוזמנתי לחגוג.
בבקשה לא להעביר אחריות ל"מרכז ההסברה " או צ.ה.ל או לאחרים, גם לא להעביר אותי לעמותת הצנחנים, אלא בבקשה התייחסות עיריית ירושלים, בעלת האתר, על כך אודה.
אגב פרטים נוספים בספרו של דר' שאול ובר "גבעה נעלמה", 2003, גם חיים גורי כתב לא מעט.
לתגובתכם
תודה לכם
מ' (אבא של טלי)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
