לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

Fucking Union


מומו ניצבה באמצע הכיכר העגולה. היא חשבה על קולות הכוכבים ועל פרחי-השעות. ואז התחילה לשיר בקול צלול (מיכאל אנדה)
Avatarכינוי: 

בת: 49





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2007    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2007

התערבבויות


עשית שיא! שבוע שלם בלי לכתוב כלום!

כן, אני יודעת... זה מציק לי נורא. הראש רוצה והאצבעות לא נשמעות לו

שטויות. לאצבעות אין רצון משל עצמן!

אולי אתה צודק. אבל אני ממש מרגישה חסומה. גם מפוסטים וגם מלכתוב תגובות אצל אחרים.

את לפחות קוראת אותם, את האחרים?

ברור. אבל לא מסוגלת להביא את עצמי להגיב.

טוב, מומו, את ילדה מודעת - תתחילי לשפוך - מה קורה?

האמת, יש לי כמה רעיונות

אה. ידעתי. קדימה, תירוצים!

אז הכי מתבקש להגיד שנוספה לי עוד קוראת, שהיא המטפלת שלי, וזה איכשהו משום מה חוסם את הכתיבה שלי.

נו, אז נמצא הפתרון. רואה כמה הכל פשוט בחיים?

לא לא. נזכרתי בזה רק היום, ואני די בטוחה שהנוכחות שלה היא לא הגורם. אני דווקא רוצה שהיא תקרא אותי.

אני כבר מכיר אותך, יש לך תירוץ אחר שהכנת מבעוד מועד

נכון. אפילו כמה: הראשון הוא שכל עניין הדוקטורט הולך וקורס, מה שמוציא לי את ההתלהבות הגדולה הראשונית מהמחקר ובעקבות זה גם את ההתלהבות מהבלוגיה. איכשהו, ככל שיותר מנחים דוחים אותי ואת הרעיונות שלי, ככה אני גם יותר נובלת פה בבלוג הפרטי שלי. אני לא לגמרי יודעת להסביר את זה, אבל יש לי הרגשה שזה קשור.

נשמע קצת קלוש, האמת. אין באמת קשר בין המחקר לבין הכתיבה האישית שלך ובטח שלא לתגובות אצל האחרים.

כנראה שכן יש איזשהו קשר...

טובבבבב. אמרת שיש עוד סיבות אפשריות

יפה לך שאמרת "סיבות" ולא "תירוצים". אתה משתפר! יצא לי לאחרונה להכיר פאפ כמה אנשים חדשים מהבלוגיה. עם הבנות, כרגיל, אלה היו פגישות מפעימות ממש. עם הבנים, לעומת זאת, הסתבכתי קצת.

בנים? ברבים?

כן

את בלתי נלאית, מומו!

די, נו, לא בכוונה. לא תכננתי לפגוש כאן בנים, אבל זה קורה. מסתובבים כאן גם מעבר ללסבלוגריות

אז יאללה, ספרי!

לא יכולה

למה?

מה, אתה דביל? כי הם קוראים אותי!

הי! בלי קללות! זה הבלוג שלך, מותר לך לכתוב מה שבא לך (חוץ מלקלל אותי, כמובן!)

נכון, אבל הוירטואליה הזו, כשהיא מתערבבת עם החיים "בחוץ" הופכת להיות בעייתית. פתאום אנשים מהחיים שלי הופכים להיות אמיתיים, בשר ודם, וכבר אי אפשר לשפוך פה כל מה שרוצים כמו שעשיתי בהתחלה.

יצרת לך בעיה. אמרתי לך לא להתערבב!

נו, אז לא עמדתי בפיתוי והתערבבתי...

ובסוף כל זה את עוד טוענת שהאצבעות שלך הן אלה שלא מסוגלות לכתוב. כמה שנאמר: פחחחח

הנה, הן הצליחו לכתוב, אבל לא בלי קושי.

כל הכבוד לאצבעות של מומו. עכשיו לכי לחברים שלך, כבר הרבה זמן לא קיבלו ממך איזו תגובה משמעותית!

הולכת... הולכת...

נכתב על ידי , 6/8/2007 20:37   בקטגוריות לא מחוברת  
77 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




99,879
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 30 פלוס , יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למוֹמוֹ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מוֹמוֹ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)