חם לי. אני מנסה לחשוב, לסכם את השבוע, לסדר את הראש ומזיע לי מדי בשביל זה.
טוב, נעשה סעיפים. נכניס קצת אויר קריר לתוך הבלגן.
סעיף העבודה הטיפולית:
עוד לא חזרו אלי מהראיון של לפני שבוע באזור השרון. גם לא מזה של יום ראשון בדרום ת"א. משרד החינוך, לעומת זאת, השקיעו 5 דקות של שיחה איתי ובשאר הזמן פשוט הציעו לי שלושה בקרים במשכורת יותר נמוכה ממה שאתם יכולים להעלות על דעתם. בחולון. גיליתי שבשביל משרד החינוך והמשכורת הזו אני יכולה לעבוד בכל מקום שארצה בארץ, אז למה חולון אם אני גרה באזור השרון, לעזאזל? אולי כי אני רוצה לעבור מכאן? טוב, רגע, זה יטופל בסעיף המגורים.
סעיף הדוקטורט:
היום הייתי בפגישה עם תקוותי האחרונה למנחה בחיפה. היא אמרה שהנושא נשמע לה מעניין. מעניין! אבל שאם אין בזה ספרות יפה אז זו בעיה. אמרתי לה שבלוגים זו לא בדיוק ספרות, אבל אני זקוקה לה כי היא מבינה במחקר איכותני באינטרנט. מילא. קיבלה את המחמאה בחצי חיוך. וגם יש את הפסיכולוג האגדי שמצטרף פה. זה יהיה לך קשה, הזהירה אותי. את לוקחת סיכון. אני יודעת, הנהנתי, אבל ככה זה להיות חלוצים, לא? השלב הבא הוא לקרוא כמה מאמרים שלה שנתנה לי ולכתוב מחדש שניים-שלושה עמודים שימצאו-חן בעיניה ובעיניו. אופס. צריך לדבר גם איתו. רגע, אני בכלל מוכנה להתחיל עם הבלגן הזה? ומילגה, אם אקבל, לא אוכל לעבוד יותר מ- 10 שעות שבועיות. ורק משרד החינוך לבד נותן לי 17. שיט. הבטחתי לתת תשובה ביום ראשון. אה, רגע, זה שייך לסעיף העבודה. לכו לשם.
סעיף המגורים:
יש דירה אחת בגבעתיים, שווה בטירוף וזולה, שכבר שלוש שנים מבטיחים לי שהולכת להתפנות. 2 דקות מאיילון, 2 חדרים, מטבח מגניב, גינה ומרפסת מאממת. די, עכשיו הם באמת כבר עוזבים. זוג עם ילדה ושתי תאומות חדשות בדירת רווקים. אמא שלי, הקשר לכל זה, סיפרה לי לפני חצי שנה איך כבר בחרו מרצפות לבית החדש אליו יעברו. לפני חודשיים הם כבר שמו שיש במטבח המשתפץ. אמא שלי נשבעת שעכשיו הם כבר על ארגזים. אבל למי יש כוח לארוז עם ילדה בת שנתיים ותאומות בנות חודשיים. אז הם שם בינתיים. ואני פה. וחייבת לזוז. עבודה בחולון ואולי (הלוואי!) בתל-אביב, דוקטורט (באמת? הולכים על זה?) בחיפה, עוד עבודה (אולי!) באזור השרון... אה, סליחה, אלה שייכים לסעיפים אחרים. אז איפה אני אגור, לעזאזל? כסף לתל-אביב אין לי במקצוע החדש שאני נכנסת אליו. מקסימום דרום דרום תל-אביב. אבל אני מפחדת שם. ואפשר גם להמשיך לחכות לגבעתיים. אבל זה יכול לקחת עוד חצי שנה, נגיד. אז למה, לעזאזל, לעבוד בחולון כשאני יכולה לעבוד בכל מוסד חינוכי שבא לי מהאזור שלי?... אהממםםם... רגע, אבל אני לא רוצה להשאר באזור שלי!
סעיף הזוגיות:
אם זה יהיה מישהו עם דירה שווה בתל-אביב... די. כאן כבר הלכתי לאיבוד! לכו לסעיפים אחרים. הקופה הזאת בדיוק נסגרה... 'צטערת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
