מקום: הסטודיו לציור של דנה/האוטו של מומו
משתתפים: דנה, מומו המצוננת והציור החדש.
זמן: חמישה לאחת-עשרה בלילה, סוף השעור.
דנה (מצביעה על הציור החדש): מרחוק זה נראה ממש טוב
מומו: מרחוק... ומה אם יסתכלו מקרוב?
דנה: תשמעי, בשביל המקרוב היית צריכה לשבת על זה עוד שניים שלושה שעורים.
מומו: אבל כבר ישבתי על זה שניים-שלושה שעורים!
דנה: נו, וזה יצא אחלה. החול בדלי ממש נראה חול
מומו: כן, בטח, זה את עשית לי אותו! אאאאפצ'י!
דנה: אני? אני רק עזרתי קצת...
הציור החדש: אפשר כבר ללכת הביתה?
דנה ומומו: עוד לא!
הציור החדש: מומו, את תתלי אותי במקום מרכזי שכולם יוכלו לראות אותי ולשבח?
מומו (מתעלמת מהציור. פונה לדנה): מה אני אצייר בשעור הבא?
דנה: אה, באמת רציתי לדבר איתך על זה. את כבר שנה שלישית פה. צריך להתבגר קצת
מומו (מקנחת את האף בקול רם מדי): אה?
הציור החדש: אה???
דנה: חשבתי שכדאי שתקחי על עצמך איזה פרוייקט. לא סתם ציורים מפה ומשם, אלא משהו עם רעיון, משהו שמעסיק אותך בחיים
מומו: את צודקת, אני צריכה להתבגר... צריכה פרוייקט לחיים...
דנה: תחשבי על איזו תמה.
מומו: אני לא מצליחה. יש כלכך הרבה דברים שמעסיקים אותי עכשיו. אין לי מושג מה לבחור ואיך מעבירים אותם לאמנות
דנה: אולי תעשי לך רשימה? יש לך שבוע לחשוב על זה.
מומו: טוב (מקנחת שוב. כולם מסיטים מבט מהמראה הקשה)
הציור החדש: אפשר ללכת כבר? השיחה הזאת משעממממת!
מומו: הולכים. ביי דנה!
דנה: ביי. ותחשבי, כן?
מומו (באוטו): אז על מה יהיה הפרוייקט החדש שלי?
הציור החדש: נכון תתלי אותי במקום מרכזי?
מומו: לא חושבת. אני לא סגורה עליך. אולי אני אעשה משהו על ספרים וסיפורים...
הציור החדש: אז בשביל מה ציירת אותי אם לא תתלי אותי? הא?
מומו: ...ומצד שני גם מאוד מעסיקה אותי הרווקות שלי. בא לי לשנות עליה זווית. להסתכל עליה אחרת.
הציור החדש: הלו! אני ציור חדש. קצת התייחסות אולי?
מומו: אבל גם העבודה החדשה שלי מעסיקה אותי מאוד. אפצ'י. ותמיד אפשר לעבד עוד קצת גם את נושא היד השבורה...
הציור החדש: אבוד לי. אני הולך מכאן ישר לארון. אני חייב איכשהו להציל את עצמי. מומו! תראי איך הים שלי יצא יפה!
מומו: אני לא יכולה. אני נוהגת. נסתכל עליך בבית. בית... אולי זה צריך להיות הפרוייקט שלי? החיפוש אחרי הבית, אחרי המקום שלי בעולם. אוף, זה כזה מבלבל. אין לי מושג במה להתמקד עכשיו
הציור החדש: אולי כדאי שתתמקדי בכביש? הרגע חתכת אוטו אחר. תראי איך הנהג מקלל אותך!
מומו: להתמקד. אני צריכה להתמקד. כשלא מתמקדים זה נהיה מסוכן (מוצאת טישו ישן באוטו ומקנחת)
הציור החדש (מסיט מבט. מחזיר בלית ברירה): בי אל תתמקדי. דנה אמרה שעדיף לראות אותי מרחוק. היא אפילו הורידה את המשקפיים כדי להשתכנע...
מומו (צוחקת): כן, היא באמת הורידה את המשקפיים. אבל אתה לא כזה גרוע
הציור החדש (מבסוט): אז את אוהבת אותי?
מומו: קצת. רק הכרנו. נשים אותך במקום זמני בסלון, ואחר-כך נראה מה נעשה איתך, טוב? אאאאאפצ'י!
הציור החדש: לבריאות. יהיה לי יפה בסלון, את עוד תראי!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
