Fucking Union

אני יודעת שזה לא סביר לבכות בגלל זה. אני יודעת.

אבל אין עוד כאלה דברים בכל העולם כולו.

חוצלת טי-שרט לבנה, עם ציור דהוי של כדור הארץ בקדימה שלה. מהבד הכי נעים בעולם.

עם כמה חורים קטנים בשרוולים.

הכי נעימה ונושמת לשעות הלילה ולהסתובבות של בוקר שבת בבית.

לפחות 15 שנה אצלי. אולי 16. קיבלתי אותה מדוכן של "מסע אחר" בשבוע הספר שהיה בכיכר מלכי-ישראל. לפני שהיה רבין.

כבר כמה ימים שאני לא מבינה איפה היא.

ועכשיו מצאתי אותה קרועה לגזרים בארון הסמרטוטים. העוזרת. למרות שקניתי מלאי סמרטוטים חדשים. למרות שמעולם לא נתתי לה רשות לגעת לי בחפצים.

כל הכסף שבעולם לא יצליח לשחזר את החולצה הזו!