לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

Fucking Union


מומו ניצבה באמצע הכיכר העגולה. היא חשבה על קולות הכוכבים ועל פרחי-השעות. ואז התחילה לשיר בקול צלול (מיכאל אנדה)
Avatarכינוי: 

בת: 49





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2008

בלוז לחופש


אתמול סיימתי את בית-הספר ויצאתי לחופש הגדול. אם היו נותנים לי תעודה הייתי מקבלת:

 

טוב מאוד על מקצועיות. אנחנו לא יודעים מה את עושה, אבל אין ספק שאת דווקא יודעת.

טוב על שיווק המקצוע הביזארי שלך. הערה: רק בסוף בסוף העבירה מומו סדנה לצוות הטיפולי ואיפשרה לו להבין קצת במה מדובר.

טוב על קידום התלמידים. אה, אי-אפשר למדוד קידום בטיפול? אז קבלי כמעט טוב.

טוב מאוד על כתיבת דו"חות. היית מקבלת מצויין, אבל לא עמדת בזמנים. את עדיין לא עומדת בהם.

מספיק בקושי על רכישת חברים חדשים במקום העבודה

 

הערה: בית הספר ישמח לקבלך גם בשנה הבאה, במתכונת דומה.

 

 

כבר מזמן לא שוחחתי פה עם עצמי. אז הלכתי להתבכיין לי:

התעודה הזו מה זה לא פיירית!

לא פיירית?

לא! לא נעים לי שאין את כל המצויינים שתמיד הייתי רגילה לקבל בבי"ס.

לא רגילה זו בעיה שלך. אבל מה לא פייר בזה?

תשמע, העבודה שלי כל-כך בודדה, תמיד באחד-על-אחד עם הילדים. כמה קשה לאנשים מבחוץ להעריך בכלל את מה שאני עושה!

איזו קוטרית, בחיי. את הרי יודעת שקשה לך עם מקומות עבודה חדשים, עם מערכות ומסגרות חדשות. באמת ציפית באורח פלא לקבל תעודת הצטיינות?

אולי לא הצטיינות, אבל משהו קצת יותר טוב מזה. את הסדנה רציתי להעביר כבר בתחילת השנה ולא נתנו לי. ונורא ניסיתי להתקרב למורים. מה אני אשמה שהם חבורה סגורה שגם קצת לא מעניינת אותי?...

תירוצים תירוצים. קחי ת'תעודה ונסי ללמוד מזה משהו על עצמך

חשבתי אולי לעבור בי"ס. במילא אני לא רוצה יותר להגיע לחולון

אה, לעזוב זו באמת דרך מצויינת ללמוד על עצמך...

כן, קצת בא לי לברוח...

אבל המנהלת אמרה לך שהיא רוצה אותך לשנה הבאה!

נכון, אבל אני רוצה לעבוד קרוב לבית שלי

קרוב לבית זה הגיוני. אבל גילית אתמול, אחרי תור של שעה וחצי במשרד החינוך בצהרים החמים, שאין עבודה קרוב לבית שלך בזמן שבחולון מוכנים להמשיך להעסיק אותך!

מוכנים??? הם אמורים להתחנן בפני להמשיך. אני רוצה שירצו אותי נורא!

את יודעת שאת ככה גם עם בנים?

מ'זתומרת?

את משדרת להם שאת לא לגמרי מעוניינת, ואז מקווה שירדפו אחריך וירצו אותך נורא.

ומה רע בזה שירדפו אחרי?

אוי, את מקרה קשה. אלה שירדפו אחריך אחרי ששידרת להם שאת לא בטוחה - מהם את הרי הכי סולדת!

אז בגלל זה קשה לי עכשיו לחשוב על לחזור בשנה הבאה לאותו בית-הספר?

נראה לי שכן.

רגע, תשמע, אני דווקא מסוגלת לחשוב על לחזור לשם כשאני חושבת על הילדים!

נו, אז זו התחלה טובה. תשמעי, תכל'ס חולון זה לא באמת כזה רחוק. ואין ספק שזו העיר הכי חזקה מבחינת חינוך בכל האזור!

את יודע, אתמול ארזתי את כל הפקלעות. בנימה צורמת עם המטפלת השניה שאיתה חלקתי את החדר. החופש הגדול התחיל לי. לא רוצה לחזור...

יש לך חודשיים עכשיו להתאוורר. קחי נשימות גדולות - חלקן בתאילנד או איפה שבחרת לטוס - ותחזרי בכוחות מחודשים.

יהיה לי קשה לחזור לאותו המקום עם אותו הצוות

יהיה לך יותר קשה להתחיל במקום חדש, במידה ויהיה בכלל דבר כזה - מקום אחר שיהיה מוכן לקבל אותך!

טוב. צריכה עוד לחשוב. בינתיים יש לי המוני מבחנים לבדוק מהמכללה ו- 450 עמודים לנתח עבור דוקטורנטית שאני חייבת לה טובה אקדמית

אז לכי שבי!

עוד לא. יום ראשון של החופש הגדול. אני הולכת לאסוף את הMP3 שהגיע לי מהדואר

אחלה. חופש גדול זה יופי. בואי נתרכז בזה לכמה רגעים.

 

 

נכתב על ידי , 1/7/2008 09:19   בקטגוריות חדר מורים, חופשי זה לגמרי לבד, מוסיקת המקרה, צרצר מצרצר צרצורו  
36 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




99,956
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 30 פלוס , יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למוֹמוֹ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מוֹמוֹ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)