היום יהיה הדייט השלישי. נצא לחגוג לו יומולדת במסעדה שהוא אוהב במיוחד וכבר קניתי לו ספר במתנה. כנראה אחרי המסעדה נלך אלי הביתה וזה יקרה. או שלא. אבל נראה לי שכן. כי ביום ראשון הוא כבר הולך למילואים ואחר-כך אני נוסעת. ואני חייבת לדעת.
למרות ההתלהבות המוגזמת שלו ממני, אני בעדו. לא יודעת למה. אולי כי אני מוגנת על-ידי כרטיס טיסה שנרכש אתמול כשהדולר עוד היה בתחתונים. אולי כי הוא באמת קסם. בכל מקרה, החלטתי שבמקום לחשוב על כמה הוא בטח יהיה גרוע במיטה, אני צריכה לחשוב על כמה הוא יהיה מצויין. וגם אני - גם אני אהיה מצויינת.
אבל מה זה מצויין? לא ברור לי מאליו לחשוב על זה. שלא לדבר על לכתוב את זה בפני קהל. אבל אני אנסה. גם כי אני נורא חרמנית וגם כי אחרי כלכך הרבה זמן בספירה, אני מרגישה כבר נוח להפתח פה בפניכם. תהיו עדינים איתי. נסיון ראשון:
שפתיים
זה מתחיל בנשיקה. כזו רטובה שבה הפה נפתח קמעה והלשון משחקת לאט אבל הרבה. משהו ממסטל כזה. זה בינתיים לא קרה איתו. בנשיקה שכבר היתה הלשון שלו היתה כמעט לגמרי שמורה עימו והפה לא פתוח מספיק. הוא גם עשה כל הזמן קולות מציצה שלא היו לי נעימים. היו שני דברים שהוא עשה שהיו בכל זאת מוצלחים תוך כדי התנשקות: הוא הביא את היד שלו לשיער שלי וליטף אותו. אני הכי אוהבת בעולם שנוגעים לי בשיער. כל פעם שאתם רואים אותי עם פן תדעו שעברתי כמעט-אורגזמה. אני מוכנה לספוג ליטופי שיער (וקצת גם משיכות ולהעביר בו אצבעות) במשך שעות. הדבר השני שעשה היה, לרגע, לגלות שלא הרבה מתחת לשפתיים שלי יש מחשוף מזמין במיוחד. הוא פנה אליו במן "שיו!" שהכי עושה לי את זה בעולם.
שדיים
יש לי שדיים ענקיים. באמת. ברוב הזמן אני לא מאושרת מהעובדה הזו. הם לא נכנסים לי יפה לבגדים. עכשיו, למשל, כשיש את אופנת השמלות בלי כתפיות אני הכי מתבאסת כי אני לא יכולה ללכת בלי חזיה אימתנית. לשמחתי גברים אוהבים את זה. אם כי לא כולם. יש גברים שנשיות מרתיעה אותם. שאוהבים שאנחנו נראות כמו ילדות קטנות. אני מכירה לא מעט כאלה. בכל אופן, בפעם האחת שהוא התכופף לי למחשוף, ולא הזיז כלום ולא חשף ורק נישק שם את הפס העמוק שיצרו שני השדיים שלי - התכווצה לי לגמרי הבטן. זה היה מעולה. היום הוא יצטרך להתמודד עם לפתוח חזיה, ולפני המציצות והנשיכות והליקוקים - הוא צריך יהיה להגיד משהו או לעשות קולות של "איזה חזה משובח". ואז להמשיך.
בטן
לא אוהבת שנוגעים לי בה יותר מדי. היא לא יפה, הבטן שלי, היא מעולם לא היתה לגמרי שטוחה. כשמכוונים אליה את תשומת הלב היא מתכווצת (כדי להיות, עאלק, יותר רזה) ואז אני כבר כולי בהתכווצות. לא טוב. הלאה!
שם למטה
לא יודעת איך לקרוא לזה כדי להרגיש נוח. באמת שלא. זו לא התחסדות, אבל הכל נשמע לי או רפואי מדי (וואגינה, פות) או פורנוגרפי מדי (כוס). ולמרות שעוד לא מצאתי לזה שם, אין ספק שזה מרכז העונג שלי כמו גם של רובנו. הכי טוב לי עם אצבעות מיומנות. לקראת הסוף יכול מאוד לרגש אותי אצבע חוצפנית לחור הנוסף. מעטים הגברים שהצליחו להגמיר אותי עם הלשון שלהם. אבל היו כמה טובים במיוחד. באופן מפתיע, הפסנתרן היה כזה, כשהוא כבר הועיל לרדת. בדרך כלל הוא נמנע ברוב הזמן לעשות את זה כי היה איסטניסט מעצבן ובכלל העדיף לעשות הכל עם חומרים שמפרידים בין נוזלים כמו תחתונים או קונדום.
בכל הזמן הזה, שהוא עושה לי דברים, גם אני עושה לו. אני חייבת לראות שהוא בעניין, שהוא נהנה. הוא צריך להגיד לי שאני עושה לו טוב (אבל לא יותר מדי פעמים. היה פעם מישהו כזה והוא איבד נורא מהר את האמינות שלו). אם הוא יגיד לי שאני מצויינת אז בכלל אני אפרח. חיזוק חיובי זה דבר נורא חשוב. אם הצד השני קשוב - הוא יבין מה לעשות יותר.
זין
גדול. כמה שהם אוהבים שדיים גדולים - ככה אני אוהבת זין גדול. לא ענק, אבל גדול. זהות בדויה כתבה על הגודל פעם בפוסט אלמותי. מאז אני מנסה להבין כמה אגרופים צריכים להיות כדי שזה יהיה לי מושלם. אני חושבת ששניים מספקים אותי לגמרי (למישהו יש את הלינק לפוסט ההוא?). נחמד אם הוא גם חלק, בלי גבשושיות מוזרות עליו. וכמובן רחב. ארוך וצר ממש ממש לא עושה לי את זה. יש ערך ללשחק עם הזין ולחכך אותו בדגדגן שלי ולא להתפתות להכנס. זה מטריף אותי לגמרי. ואז אני יכולה לגמור בשניה מחדירה. איזה כיף זה!
דיבורים
אם יש משהו שמוריד ציון של סקס מ- 10 ל- 7 זו השתיקה. אני צריכה שידברו איתי. אני צריכה שיגידו לי. לא הרבה. לא כל הזמן. אבל מדי פעם. מחמאות, הערות, צחוקים קטנים תוך כדי, לחישות לתוך האוזן. בלי זה אני מרגישה לבד. אני מרגישה יותר מדי גוף. אני צריכה לזכור, בתוך כל הלהט, מי נמצא איתי עכשיו, ומה הוא עושה לי, ומה אני עושה לו. הפסנתרן היה גרוע בזה, למרות שביקשתי. למרות שאמרתי לו שזה עושה לי את זה. אחת הפעמים הבודדות שהיו באמת טובות היתה כשהוא אמר בהתכווננות מלאה "את מטריפה אותי". כמה פשוט, אה?
דברים שאני עושה לו
כאן אני כבר קצת מסמיקה. לא יודעת למה. אולי כי זה ערב רב של דברים ונורא תלוי מי הבחור ובאיזה שלב אנחנו נמצאים. אני אוהבת לרדת – בעיקר אחרי מקלחת, כשעוד יש ריח של סבון. ולעשות עבודת פה ויד משותפת. פעם חשבתי שרק פה זה טוב, אבל אז אחד חכם אמר לי להוסיף את היד בחלקים שהפה לא מגיע אליהם, ומאז למדתי את השילוב. אני עדיין לומדת – על כל אחד מחדש. נורא מרגש להכיר גוף חדש של גבר!
אבל הכי מרגש כשיש שם עוד משהו חוץ מגוף. שיש שם אישיות שכובשת אותי, כשיש אהבה. כבר מזמן לא היה לי סקס עם אהבה. פעם חשבתי שאני לא מסוגלת בלי. היום אני יודעת שאפשר להנות בלי לאהוב, אבל זה לא מחזיק לאורך זמן. כדי שהדיבורים והמגע וכל הטכניקות הכי משוכללות בעולם יעשו את העבודה – צריך להיות שם רגש, אחרת הכל נופל ומתייבש.
יהיה סקס מעולה היום, נכון?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
