יש לי יומולדת. היום.
וגם בלון אדום!
אצא לי לטייל בשבילים
אפגוש חברים
ויהיה לי נ ע י ם
אני שמחה. סתם ככה, שמחה. כיף לי שאני יכולה להסתכל אחורה בחיוך, ולא רק קדימה. שאני יכולה לראות, מאיפה שאני עומדת עכשיו, את הדרך היפה והקשה שעשיתי. את השנה שעברה מאז גיל 32. שנה שבה מיקמתי את עצמי במקצוע שלי. שנה שבה העמקתי את הקשרים עם החברים שרציתי שישארו לידי. שנה של תנועות ותזוזות למקומות טובים יותר. שנה שבה גיליתי עוד מהכוחות היצירתיים שלי. שנה של עבודה פנימית להגדלת האהבה שלי לעצמי ולעולם שסביבי.
זו היתה שנה מאוד טובה.
זו היתה בעיקר שנה של חיבורים.
אחרי שלוש וחצי שנים, סוף סוף התחברה לי הכתף. וקיבלתי כסף כדי לנשום. ושחיתי והתחלתי לתרגל יוגה ובשיעור האחרון אפילו הצלחתי לעמוד על הראש - לראשונה מאז התאונה. הרבה תובנות התחברו לי פתאום. וגם התחוורו. הרבה השלמה. דרך החיבורים שלי הצלחתי לנצח את הקנאה שלכלכה אותי מבפנים, את ההתנחמדות ששמה אותי בעמדה נחותה ולא-אמיתית, גם חלק מהמרירות ניצחתי.
בשנה הזו שיחררתי. שיחררתי כאבים, שיחררתי אכזבות, שיחררתי אנשים שלא היו עבורי מספיק טובים. שיחררתי שרירים. שיחררתי קול. שיחררתי מכחול וצבעים ומילים. שיחררתי רגשות מעיקים. שיחררתי ילדים אל עבר התפתחות מעט תקינה יותר. שיחררתי את עצמי להתרוצץ במדשאות ובגנים.
לא נחתי. החיים שלי חלפו דרכי ולא מעלי. התנועה היתה בי חזקה וחיה וזורמת. השביל שלי היה מגוון, מלא הפתעות ולרגע לא משעמם. וכבשה ואיילת תהיינה עדות שליטפתי אותן והוספתי ללכת.
אני מאחלת לעצמי שהמסע שלי לא יסתיים. שאפגוש בו שוב ושוב אנשים טובים ושאצליח למצוא לי שותפים נכונים. שאזכה לאהוב הרבה. שתשאר לי תחושת הבית החמה שיש לי עכשיו. שתמיד יהיה לי לאן ולמי לחזור אחרי עליות מפרכות או מכשולים מתסכלים או עם פרח יפה שקטפתי בדרך.
אני שמחה עם הגיל החדש שלי
ועם הבלון
אני שמחה שאתם פה, חוגגים איתי
הנה התחיל לו היום!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
