כמה המון כתבתי לאחרונה. אולי זה מנגנון טבעי כזה, שרוצה למלא מצברי פוסטים ותגובות לפני ההפסקה שתבוא עלי לטובה. אני מקווה שלטובה. בכל מקרה, אני נפרדת מהבלוג הזה לחודש הקרוב. מקווה להזדקק שם למחשב כמה שפחות. מקווה להתמלא מהטבע והאנשים והספרים ולהיגמל קצת מהמחשב והיס מקס והכוכב הנולד והישרדות מיקרונזיה ומיילים של ערעורים על הבחינה ופיגועי דריסה במקומות האהובים עלי בירושלים.
דיברתי היום עם בחורה בגילי שנפשה לפני שנה באיי תאילנד לבד. היא סיפרה לי שגמרה שם שמונה ספרים והיתה לא מספיק חברותית. "אם הייתי עושה את זה שוב" אמרה בכנות, "הייתי ניגשת לכל זה הרבה יותר פתוחה. כל יום הייתי עושה סקס, למשל". אז רשמתי את ההמלצות שלה: מלאי ספרים. פעם ביום (לפחות) סקס, פעם ביומיים מסאז'. שייקים ללא הגבלה. סמים ואלכוהול בלי לדפוק חשבון. והרבה הרבה קרם שיזוף!
היא שלחה לי במייל צמד בחורים עם שמות הורסים שהמליצו לי בחום על חוף מצויין ונשמעו חמודים לאללה. רק מלהתכתב איתם על איך מגיעים ומה עושים ואיזה אנשים יש על החוף נהיה לי חיוך. שכחתי כבר כמה אני אוהבת שיחות-טיולים עם אנשים זרים שבאותו הראש שלי.
כבר אחת אחרי חצות, אני מסטולה מעט אחרי ביקור של חברים ועוד לא ארזתי. עוד 16 שעות המטוס ממריא. אולי אפתח בלוג-זמני שישרת אותי ספציפית לתיעוד החוויות שם. אני לא יודעת עוד למי אני ארשה להכנס כי בטח יהיו שם תמונות שלי וכאלה, אבל אם מישהו רוצה להכנס לרשימה - שיגיד (נכון כתבתי בתחילת הפוסט שאני מתכוונת להיגמל מהמחשב?...)
ובכל זאת, הציור האחרון שלי לשנה זו. לא קשור בשיט לנסיעה שלי, או שאולי כן. בכל מקרה, אני עוד בודקת אותו על הקיר, לראות אם אני צריכה לשפצר אותו איכשהו...