לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

Fucking Union


מומו ניצבה באמצע הכיכר העגולה. היא חשבה על קולות הכוכבים ועל פרחי-השעות. ואז התחילה לשיר בקול צלול (מיכאל אנדה)
Avatarכינוי: 

בת: 49





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2011    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

חורים


היום גיליתי עוד זוג גרביים עם חור.

זה כבר הזוג הרביעי!

מערכת יחסים שלמה יש לנו

זכרונות משותפים, חוויות מלכדות

מגע נעים ומנחם.

בחנויות יש שפע של גרביים חדשים

יפים, רכים, באים עם הבטחה שלא להתחורר

ותמיד בחורף אני קצת מקנאת

באלה שיש להם יומולדת

כי הם מקבלים גרביים במתנה

ככה, בלי להתאמץ.

 

אבל עכשיו לא בא לי חדש

בא לי לשמר את

כל זוגות הגרביים המחוררים שלי.

נכתב על ידי , 5/11/2009 01:56   בקטגוריות חורף, מעברים  
39 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



זום זום זום


התעוררתי אתמול לתוך מערבולת. הראש זמזם לי רעשים שלא הבנתי והכרית חרקה. התרוממתי לתוך מכת-עולם-מסתובב. טוב, מילא, אמרתי לעצמי, הרי שתיתי יותר מדי בשבת בערב. לקחתי לי שני אדווילים, למרות שכלום לא כאב, והתיישבתי לבדוק מבחנים. הראשון היה 90. השני 18. ראיתי שכבר עברה שעה וכלום לא משתנה לי בראש.

 

בהיעדרם של ההורים שלי, שמטיילים להם בינות טוקנים, רקונים, סרטנים, יערות גשם ותנינים בקוסטה-ריקה, צלצלתי לאחותי בתקווה שתסכים לקחת את תפקיד המבוגר האחראי. יש לי סחרחורת וזמזומים, אמרתי לה. אני שומעת את עצמי ואותך ואת העולם בהד. ובשעה הספקתי בקושי לבדוק שני מבחנים. משהו לא בסדר איתי!

 

האמת היא שבדיוק אותו הדבר קרה לי לפני שבוע. המבוגר האחראי אז היתה הפסיכולוגית שלי, שאמרה לי ללכת לרופא אף אוזן גרון. אבל מיד אחר-כך זה עבר וחשבתי שהכל בסדר. אחותי מאוד טובה בלחקות את אמא שלי, אז היא לקחה נשימה עמוקה ואמרה בקול-של-אמא: לכי לרופא! קבענו שאחכה עד הערב כדי ללכת למר"ם - שם קיוויתי שאצטרך לתזז פחות.

 

בינתיים עשיתי לי שקט בבית מזמזומים חיצוניים, מתוך הבנה שמבפנים יש לי כבר מספיק. רק הגשם שבחוץ עשה לי טיף-טף על הגג, אבל הוא נעם לי והצלחתי להגביר את קצב בדיקת המבחנים. הגעתי לשש בערב עם 28 מבחנים בדוקים, שמתוכם 14 נכשלים. זוועה! בכל פעם שקמתי להכין לי קפה או אוכל קיבלתי את מכת העולם-המסתובב-והמסיבה-שלא-נגמרת.

 

כשהייתי קטנה הייתי חוטפת סחרחורות וזמזומים דומים אחרי שהייתי רוקדת לבד בבית לצלילי עפרה חזה. הייתי בת 8 אולי, וחשבתי לי שזה בטח קורה כי אני מיוחדת. יש בתוכי קסם כזה, האמנתי, שגורם לראש שלי לדבר אלי מבפנים. אני חושבת שלא סיפרתי לאמא שלי אז, כי לא רציתי שתדע את הסוד שלי.

 

בשבע הגיע חבר לקחת אותי למר"ם. כפרעליו! איזה כיף זה להיכנס לרופא עם חבר. אני לא זוכרת מתי קרה בחיי בפעם האחרונה, שלא נכנסתי לרופא בגפי. לחץ הדם שלי, שתמיד הוא מושלם, היה גבוה מהרגיל והרופאה אמרה שהיא רואה משהו באוזן ימין. כאב לי כשהיא נגעה שם. לא היה במוקד רופא אף-אוזן-גרון וגם לא נוירולוג. באסה. בינתיים היא נתנה לי כדורים שקצת מרגיעים סחרחורות ושלושה ימי מנוחה בבית.

 

אחר-הצהריים אנסה להידחף בתור לאיזה רופא שנמצא פה לידי. אני מרגישה כזאת זקנה בזמן האחרון, עם כל התלונות הרפואיות האלה, שמשום מה מתגודדות דווקא סביב הראש שלי. בינתיים מחכים לי עוד 73 מבחנים גרועים לבדוק וקפה. הרבה קפה.

נכתב על ידי , 23/2/2009 09:10   בקטגוריות הפרעת קשב, חורף, לא מחוברת  
44 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
99,879
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 30 פלוס , יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למוֹמוֹ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מוֹמוֹ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)