לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

Fucking Union


מומו ניצבה באמצע הכיכר העגולה. היא חשבה על קולות הכוכבים ועל פרחי-השעות. ואז התחילה לשיר בקול צלול (מיכאל אנדה)
Avatarכינוי: 

בת: 49





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2011    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

הרדמה


ניסיתי להשאר מחוייכת ואפילו תכננתי לכתוב בתגובה לאולי-בשורה פוסט על הנשיקות הטובות והגרועות בחיי.

חשבתי שגם על זה אני הולכת להתגבר בקלות.

אבל כשצלצלתי לאמא שלי להגיד לה מה אמרה רופאת השיניים פרצתי בהתייפחות, שנמשכת גם עכשיו.

לא. אני לא יכולה כרגע לצחוק על זה ולא יכולה לכתוב פוסט על נשיקות.

האולי-בשורה הזו דרמטית לי מדי ואני חושבת שאני עוד קצת בשוק ממנה.

 

השפה התחתונה שלי עדיין רדומה, אמרתי לה. מיכל, רופאת השיניים שאימצתי לרגל ארועי הנפילה, שהיתה זו שאמרה לי לפני שבוע שהכל יהיה בסדר, שהנפיחויות ירדו ושאני אחזור לעצמי צ'יק-צ'ק, הביטה בי בדאגה. כבר עברו עשרה ימים מאז שהזריקו לך לשם זריקות הרדמה, חשבה בקול רם, זה כבר היה צריך להשתחרר. זה עוד רדום לי, חזרתי על עצמי, לא ממש קולטת מה היא אומרת. למה את נראית מודאגת? שאלתי בטמטום חושים. מה, הכל את מצליחה לראות עלי? חייכה. למה את מודאגת? התעקשתי. תשמעי, מיכל הרצינה, יש סיכוי סביר שזה לא יעבור. מה - שאני אשאר ככה לתמיד? עם השפה הרדומה הזאת? כן, אמרה. עוד אי-אפשר לדעת בוודאות, אבל זה בהחלט יכול לקרות.

 

אז בדרך חשבתי על כל הנשיקות הטובות והרעות שהיו לי. וחשבתי גם כמה אני אוהבת להתנשק. כמה אני אוהבת מגע שפתיים וכמה חשוב לי למצוא את הגבר שאיתו הנשיקה תהיה טובה ורכה וסוערת כמו שאני אוהבת. וכמה כל זה הולך לעזאזל אם האולי-בשורה הזו תהפוך לבשורה של ממש.

 

בא לי למות

נכתב על ידי , 13/1/2010 11:06   בקטגוריות אלף עזאזלים, לא מחוברת, קרובה לאספלט  
55 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אבוקדו


או שיש לי עץ אבוקדו סמוי מהעין פה בחצר או שמישהו שם לי פה אבוקדואים בזדון.

 

כך או כך, זה היה האבוקדו שעליו החלקתי אתמול בלילה במדרגות. חברי האריה מצא אותו בתחתית הנעל שלו כשישבנו במר"ם וכשחזרנו גילה שרידים שלו על אחת המדרגות. אין ספק: זה היה האבוקדו שגרם לי לאבד שיווי משקל על העקבים הלא כלכך גבוהים שלי בדרכי לצאת לפזז מעט בעיר הגדולה. זה היה האבוקדו שגרם לי להחלקה, תעופה ונחיתה חסרת רחמים בסוף גרם המדרגות עם פנים שמתרסקות ישר לתוך הרצפה.

 

בכתב האישום נגד האבוקדו יוזכרו סעיפים של שבר קטן באף, שבר בשן הקדמית, שפה תחתונה שסועה, תפרים בסנטר ועוד כמה חבלות פנים מרשימות גם אם לא מצטיינות באסטטיות יתר. האישום המרכזי, עם זאת, יהיה הדם הרב מדי שנשפך, שלא רק שגרם למתלוננת להרגיש שהנה עוד רגע היא הולכת למות אלא שגרם גם לזה שהשיער שלה נצבע אדום והפן המושקע נהרס כליל. עד שכבר הולכים לעשות פן!

 

מתחקיר ראשוני עולה שלפני כמה חודשים נתקלתי באבוקדו ממש ליד האוטו שלי. אז בעטתי בו כדי שלא יפריע לי בדרכי ולכלכתי את נעלי. הייתכן שזוהי נקמה עקובה מדם? והשאלה הבאמת חשובה: מאיפה הם בכלל הגיעו? אמנם אני אוהבת אבוקדו עד מאוד, אבל אין שום תסריט שאני יכולה לדמיין שלפיו הגיע אבוקדו שלי לגרם מדרגות שרק אני והאורחים שלי משתמשים בו, או לפתח מכוניתי.

 

כתב ההגנה של האבוקדו מוכן גם הוא ונשמע בערך כך: הרי דבר ידוע הוא שהמתלוננת נוטה לפגוע בעצמה כל אימת שהיא חשה מעט מצוקה בחייה. פעם תאונת דרכים על אופנוע, פעם עם אוטו, פה סימן כחול אימתני מהיתקלות עם שולחן בזמן שיעור (ממש לפני שבוע), שם גירוד אובססיבי של עקיצת יתוש שהופך לפצע פתוח. אתם יודעים והיא יודעת: את כל זה היא מזמנת לעצמה. אז עזבו אותי באמא'שכם ובואו תוסיפו לי קצת לימון וביצה קשה ומלח!

 

אני לא הולכת להכריע בעניין. אני אקח לי עוד קצת אופטלגין נוזלי, אתכרבל בפןך ואחכה שהזמן יעבור והכאב יחלוף. ליותר מזה אין לי כוחות כרגע.

נכתב על ידי , 3/1/2010 07:38   בקטגוריות אלף עזאזלים, בגוף אני מבינה, קרובה לאספלט  
73 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
99,879
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 30 פלוס , יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למוֹמוֹ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מוֹמוֹ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)