כבר בקומזיץ של יום העצמאות הופיעו לי שני כתמים אדומים גדולים ומגרדים - אחד באחורה של הרגל ואחד בצוואר. זה נראה כמו עקיצות של עכביש. את כולנו עוקצים עכבישים אבל אני, הסתבר לי כשהייתי קטנה, רגישה אליהם. ואז, הופיע עוד אחד על המצח שלי, שנראה כמו חצ'קון אבל גירד. וביום של החתונה מצאתי כמה קטנים על הרגליים.
היתה לי קשה החתונה. קשה מאוד. לקחתי על עצמי את קישוט האוטו וההסעות והליווי במספרה ובאיפור כל היום. וכנראה שלא שתיתי מספיק, או שאולי שתיתי יותר מדי, אבל כשהתחילו הריקודים הבנתי שאני עייפה. או אולי בדכאון, ועמדו בפני שתי אופציות: האחת לשבת בצד ולהביט על הרוקדים - מה שבוודאות נראה מהצד כמו מישהי מבעוסה, או לרקוד עם כולם. בשני המקרים, ידעתי, אסבול. אז קמתי על הרגליים ורקדתי. פה ושם גירד לי. הרגליים כאבו לי. לקחתי עוד ועוד שאכטות והבנתי, מאוחר מדי, שזה רק מכניס אותי לעוד סרטים רעים. כולם היו זוגות סביבי ולי לא היה. התחלתי להבין שמי שכן נמצא ברקע הוא כבר בעצם לא. וגירד לי.
לא יודעת למה נשארתי עד הסוף. מן משפטי "אני כבר כאן 6 שעות, מה זה משנה אם אשאר עוד שעתיים למען החברות הטובה". בכל פעם שהתיישבתי לנוח גירד לי. בשלוש בבוקר הכל הסתיים. סך של 15 שעות רצופות עם הכלה. לקחתי אותם בחזרה למלון, שהיה ממש קרוב. נסעתי לאט לאט הביתה. וגירד לי.
ביום ששי קמתי וצלצלתי לאמא, והתחלתי לבכות נורא, עם טישואים וזה. אני דפוקה, אמרתי לה, יש לך בת דפוקה, שבחיים לא תמצא אהבה. וחוצמזה שכואבת לי היד, וחוצמזה מגרד לי. אמא, במחווה נדירה, הקשיבה. ואמרה שאני עוד אמצא, שהיא בטוחה בזה. ואולי כדאי שאלך לעשות עוד צילום ליד, כי זה לא טוב שהיא כואבת. ומה זאת אומרת שמגרד, מה, שכחתי לסגור את הרשת בבית?
המשכתי לבכות כל היום. וגם לישון. הסמים מחקו אותי, אבל גם קצת טשטשו את הגירודים. ובערב, כשבאתי לארוחה המשפחתית, הראיתי לאמאבא את הבטן והגב שלי, ומהמבטים שלהם הבנתי שזה חמור.
אז זו תמונת המצב: הגוף שלי, על כל איבריו בלי יוצאים מן הכלל (פנים, ידיים, רגליים, בטן, גב, ציצי, כוס, יו ניים איט) מכוסה בהמוני נקודות אדומות ומגרדות בטירוף. אתמול נתנו לי זריקה כואבת בטוסיק שהרדימה אותי לכמה שעות אבל לא עזרה בכלום. הכל עדיין מאוד אדום ומגרד. את הציפורניים שלי גזרתי עד העור. גם זה לא עוזר. אף אחד לא יודע ממה זה. לא אכלתי או שתיתי שום דבר חדש.
אזורי גירוד מועדפים: בירכיים - מאחורה, בחלק העליון של הגב (לשם מגיעה יד ימין), בחלק שבין הצוואר לציצי (שהוא גם הכי אדום ונוראי) ובגב באופן כללי (שאפשר לחכך אותו במסעד הכיסא ולקבל שניה של עונג-גירודי-מפוקפק)
השערות: המרכך של הסדינים של ההוא (כי זה חדש לי), ההוא בעצמו (שמתחיל להרגיש לי לא מתאים בעליל), חומר חדש בבריכה (צריכה לשאול אותם אם שינו משהו בהרכב של המים), תגובה פסיכוסומטית חריפה לכל ארועי החתונה, תגובה פסיכוסומטית חריפה ללחץ הלימודים, תגובה פסיכוסומטית חריפה של הגוף למצבי הנפשי הרעוע הכללי. תהיה הסיבה אשר תהיה, מדובר כאן בסבל עמוק שנמשך כבר שלושה ימים.
קצת קשה לי לתקשר בימים האחרונים, ולכן אתכם הסליחה על היעדרי בבלוגים שלכם. קראתי הכל, פשוט לרוב אני לא מרגישה שיש לי מה להגיד. בינתיים אני אמשיך להתגרד, וגם, כמובטח, זו השמלה שלבשתי לחתונה, שעות ספורות לפני שהעור שלי חורר באלפי נקודות אדומות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
