מהפרק הקודם-
"תראי את הרי עובדת עם הנסיעות והכול, אולי תארגני לנו נסיעה מוזלת, לאילת" אמרתי.
"לאילת?" שאלה אמא לא מבינה.
"כן נו, אני יקח את מאיה, אני יקנה כרטיס לי ולה, ומי שתרצה מהחברות תצטרף" אמרתי.
"רעיון יפה, אבל מה מתי תסעו ולכמה זמן?" שאלה.
"עוד שבוע ניסע, יום לפני היומולדת שלה, ככה נחגוג לה שם באילת וזה יוצא שאנחנו נהיה כל סוף שבוע שם ונחזור ראשון או שני " אמרתי.
"אמממ תני לי לברר ואני יחזור אלייך" אמרה.
"טוב אמוש תודה" אמרתי ורצתי חזרה לחדר.
"זה יהיה מושלם" חשבתי ונשכבתי במיטה וראיתי קצת טלוויזיה.
פרק 64-
"טלטל?" שמעתי קול מבחוץ ודפיקות על הדלת.
"כן פתוח" אמרתי והדלת נפתחה.
"שומעת, ביררתי לך מה שרצית" אמרה אמא והתיישבה על המיטה ובידה דף נייר.
"יאא באמת, מה דברי" אמרתי והתיישבתי מולה.
"אז ככה, עוד שבוע ב8 לאוגוסט אתם תעלו על אוטובוס ב9 בבוקר, דרך החברת נסיעות סידרתי לכם לישון במלון רויאל-בי'ץ, ותחזרו ביום שני , תצאו ב12 בצהרים, ותגיעו כבר בערב לחיפה".
"וואי יפפפפה, וזה יוצא בתאריך של העיר האדומה ויאלללללה, וכמה הכול עולה?" שאלתי והיא הביאה לי את הדף שם היה רשום את המחיר שלי ושל מאיה, וכמובן עם עזרה ממנה קניתי, ומחיר לחברות שירצו לבוא.
"טוב אז אני רק ידבר עם אמא של מאיה וזהוווו" אמרתי מאושרת.
"סבבה מאמי, אבל בלי שטויות שם" אמרה אמא.
"מה פתאום אמוש חמודה שלי, וואי מזה תווודה" אמרתי והבאתי לה נשיקה.
"חנפנית קטנה, יאללה אני זזה לסידורים" אמרה.
"טוב ביוש" אמרתי והתחלתי להתקשר לכל הבנות, לראות מי רוצה לבוא...
"כמה בנווות" חייכתי והכנסתי את הרשימה של כולם למגירה.
"מה ואני לא יראה אותך 4 ימים?" שאל תומר.
"לא נורא מאמי" חייכתי.
"ומי נוסעת?" שאל.
"אממ ככה, אני מאיה ירדן מאי דניאל עדי שירן נופר דרור ומיכל" אמרתי.
"פפפפפפפפפיייי" אמר.
"חחח כןן הרבה" חייכתי "יהיה הכי כייף בעולם".
"יותר מטורקיה?" שאל.
"מה פתאום אי אפשר" חייכתי.
"אחח יפה שלי אני אוהב אותך אוהב" אמר והביא לי נשיקה.
"גם אני הכי הרררררבה" חייכתי, "יאללה בוא לפארק כולם שם" אמרתי ויצאנו לכיוון הפארק.
ככה עברו להם הימים, מאיה לא הבינה למה אני מסתורית כל כך ממנה, למה הטלפונים הסודיים, ובכלל למה כולם ככה פתאום...
"מאיושש יפה שללי" צעקתי.
"אה מאמי?" שאלה מבואסת.
"מה יש? עוד 3 ימים יומולדת את צריכה להיות שמחה" אמרתי.
"כן אני יודעת...אבל לא יודעת נראה לי שיהיה מזה מבאס, אני אפילו לא יודעת מה לעשות" אמרה.
"נו שטויות נבוא אלייך כולם יהיה כייף" חייכתי.
"מקווה" אמרה.
"אז למה לבכות תמיד אפשר לנסווותת....." צלצל הפלאפון (כןן כןן החלפתתתי צלצולל =] )
"הלוו" עניתי.
"מאמי מה קורה?" שאלה מאי מהצד השני.
"הכול טוב מה איתך?" שאלתי.
"לא טוב שמעיי אני אולי לא באה לאילת" אמרה.
"מה למה?" שאלתי בלחץ.
"כי אמא שלי פתאום מפחדת וזה, אולי שאמא שלך תדבר עם אמא שלי" אמרה.
"טוב טוב אל תדאגי ביי בנתיים" אמרתי וניתקתי.
"מה קרה?" שאלה מאיה לא מבינה.
"לא כלום סתם" אמרתי וחייגתי לאמא שלי.
"זה לא נשמע סתם" אמרה.
"אל תדאגי" חייכתי.
"הלוו" ענו.
"אמא אני צריכה שתעשי לי טובה" אמרתי.
"מה?" שאלה.
"תקשרי לחגית (אמא של מאי) ודברי איתה" אמרתי בקיצורי מילים כמה שאפשר כדי שמאיה לא תבין.
"למה?" שאלה.
"מפחדת" עניתי.
"בקשר לאילת?" שאלה.
"כן, אני אצל מאיה אז נדבר" אמרתי.
"אהה בסדר, והשאר הכול סגור?" שאלה .
"כן כן הכול סגור כבר" עניתי.
"טוב חמודה ביי" אמרה וניתקנו.
"למה מפחדת?" שאלה מאיה.
"חגית זאת חברה של אמא שלי והיא התחילה לפחד בזמן האחרון לא יודעת מה יש לה והיא חושבת שאמא שלי פסיכולוגית" עניתי משהו הזוי לגמריי.
"אה זאת לא אמא של מאי?" שאלה.
"לא לא מאי דיברה איתי על הערב לא קשור לזה" עניתי.
"אהה..ומה עושים בערב?" שאלה.
"לא יודעת" עניתי "כמה שאלות יש לך" אמרתי והתיישבתי על המחשב.
"כי את מסתירה דברים ממני אני מכירה אותך" אמרה.
"חחח מה את רוצה?" צחקתי.
"טוב לא משנה" אמרה ונשכבה על המיטה.
חייכתי לעצמי והתחלתי להסתכל באווים של ילדים...
חזרתי הביתה בסביבות 8, וקבעתי עם תומר שאני יבוא אליו לישון =].
ישבנו אצלו ראינו סרט, ואחרי זה סתם שכבנו במיטה.
"מאמי אני יתגעגע" אמר.
"חחח אני נוסעת עוד יומיים מעכשיו התחלת?" אמרתי בצחוק.
"כן" אמר ועשה פרצוף עצוב.
"אל תדאג" חייכתי.
"אני אוהב אותך נסיכה שלי" אמר.
"גם אני אותך נסיך שלי" חייכתי ונישקתי אותו.
לפתע דפיקות נשמעו על הדלת....
בבלוג זה
בכל הבלוגים
