Hand in my pocket

לא חשבתי אי פעם שכך זה יקרה.

שאני אשנא את הדרך הזו, אני פשוט מתעבת.

ההפך של אהבה הוא אינו שנאה, כלל לא.

שנאה היא עדיין התייחסות כלשהי לאדם.

ההפך הוא אדישות.

אדישות חודרת ופוצעת כל תא בגוף,

פשוט שורפת ומנוונת.

ועל זה אני בחיים לא אסלח.

אני רוקדת עם העצמות של העבר הקבור שלי.

אין לי כוח או רצון להתמודד, לא עכשיו, לא בקרוב.

קשה לי לדמיין תמונה שונה, עם אנשים שונים ואדם אחר.

מה שאני רוצה זה קצת התחשבות עד שאוכל להחזיר את העצמות האלה לקבר שלהן.

קצת, קצת אנושיות.

קים