רגע לפני, אני עושה חושבים.
רגע אחרי, תוהה למה לא חשבתי על הכל מספיק.
ברגע עצמו, אני עושה את מה שהכי טוב לי. מה שהכי מספק אותי ונהנית מכל רגע.
אני מקשה על עצמי לפעמים, יורדת על עצמי ולוחצת על כל הכפתורים הנכונים להשמדה עצמית, אבל לאט לאט אני לומדת לשים פתקי אזהרה ליד כל כפתור מסוכן.
אני לומדת להתבגר ולהתגבר.
אני לומדת להיות בת 16 הכי טוב שאני יכולה.
יש לי תחושה טובה שהנה הם באים, ימים של שקט.
יש לי משהו שמרפרף בבטן, מלטף אותה ברכות מבפנים כמו מבקש להרגיע אותי, להגיד לי שאין לי מה לדאוג יותר. זה חופש. החופש שלי. ולא, אני לא מתכוונת לחופשה מלימודים, ארגונים, או כל דבר אחר. זה פשוט החופש הפרטי שלי, שמאפשר לי לעשות את מה שאני רוצה לעשות. עכשיו נותר לגלות מה אני הכי רוצה.
אני רוצה להתחיל מחדש, במקום אחר. (:
קשה לבנות משהו אחרי שהוא התמוטט. אבל אחרי שהעשן מההריסות מתפזר הגיע הזמ ןלגשת לעבודה ולבנות משהו יציב יותר וחזק יותר.
הגיע הזמן.
בוקר טוב.
קים
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
