מי אמר לך שאת מוזרה
ומי אמר שזה אסור
ומי זרק לך איזו הערה
תגידי זה סגור
מי אמר לך שאת מוכרחה
ומי לחץ אותך לקיר
בתוך כל מישהו את יכולה
לשמוע איזה שיר
אבל היא שם בחלומות
שלא יתגשמו בלעדיך
היא מחפשת ת'מקום שבו
לא תחשוב עוד עליך
אם אתה הולך אז קח אותי
אתה שומע זאת אני
שרה אליך
אז מי אמר לך שאין שום ברירה
ומי מחליש ת'גל בחוף
ולפעמים זו רק סירה קטנה
שמסתירה ת'נוף
מי אמר לך שאת יכולה
לתת הכל מבלי לחשוב
בזיכרון ישן על התחלה
חבוי לו גם הסוף
אבל היא שם בחלומות...
אני שם בחלומות.
אין מוצא. החומה מלפני חסמה את האפשרות האחרונה שלי לברוח. אני מסתכלת סביב, אחוזת טירוף ופחד שמא הוא יתפוס אותי וילחץ אותי לקיר. איך אני תמיד נקלעת למצבים האלה?
הוא נכנס לסימטא החשוכה ומתקדם לעברי כמו צל מטושטש, אבל אני מצליחה להבחין בעיניים שלו. הן נוצצות כמו שתי אבנים שחורות. הפעם אני לא זאת שאלחץ אל הקיר. באקט הירואי לקחתי תנופה ורצתי לעברו. שנייה לפני שהתנגשנו עליתי על רמפה מאולתרת מדלת ארון ואבן וקפצתי מעליו בסלטה. נחתתי והמשכתי לברוח.
הפעם, הוא לא יתפוס אותי.
אני סופר-גיבורה.
קים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
