מסתכל מחוץ לחלון אותו ילד שכולם שנאו
הוא מסתכל על התקופה שהוא עבר בחייו
כ''כ מתבאס שהלכו איתו כמה שנים יפות לפח פשוט
הם היו בזבוז ענק...
אבל אותו ילד למד על החיים התקדם מאז רחוק מאוד...
אבל ככל שהזמן התקדם הוא נזכר בדברים שקרו פעם ולא חדל מלבכות
לא היה לילד קטף לפרוק עליה את העצב המר שהיה לו
כמה שהוא לא ניראה חזק ועמיד בפני הכל..
כל מילה פוגעת שאומרים לילד הוא נפגע...
כמה שהוא לא מראה את זה.. הוא מגיע הביתה ונשבר
דמעותיו זולגות על פניו המלאות בעצב אחרי היום הארוך והממושך
היום שניראה כמו נצח השניות שבקושי זזות
בוהה הילד בשעון שתלוי מעל לראשו הזמן פשוט נעצר וחדל לזוז
היום המלא סבל לא רוצה להיגמר
שהיום הנצחי סופסוף נגמר הילד יוצא מהכיתה לא חושב פעמיים
מגיעה למיטה הדמעות יורדות.
מנסה להירגע אבל הלב פגוע המילה נכנסה .
הילד נזכר באותה תקופה שהיה הולך עם סימנים כחולים.
היה כואב לו הלב , מרביצים לו מכות הוא רק רצה להיות כמו כולם
למה זה מגיעה לו הילד חשב לעצמו
הוא לא רצה שזה שוב יקרה הילד מפחד יש לו בעיות.
כמה שהוא לא ניראה רגיל וכמו כולם .
הוא לא ..הוא שונה.. הוא עבר דברים לא רגילים ,דברים לא אנושיים
הוא רק רצה חום ואהבה ,ובמקום זאת רק ירד לו הביטחון
הוא פחד להתקרב לאנשים , הוא פחד שהוא יסבול מהם כמו מכל השאר.
הוא פחד לאמץ חברים נהיה כמו זאב בודד.
שנים על גבי שנים נדחק לפינה ובכה על כך שהוא שונה ואינו יודע במה.
מסתכל עדיין מבעד לחלון והדמעות יורדות.
למרות שעברו שנים מאז שכל זה קרה... היה לילד קשה
הוא גדל התבגר ,אבל עדיין זה רדף אותו.
כשגדל הילד נהיה מבוגר הדברים רדפו אחריו
היה קשה לו להתמודד איתם
דברים אישיים שרדפו אותו ,הוא לא מבין איפה טעה.
לא יכל להתבגר על העבר הנורא .
לקח חוט קשר לוו בתקרה ונתלה..
הכאב רגעי לא יותר מזה.
קשה היה לילד להתמודד עם עברו אז הוא סיים את חייו..
אני זה הילד הזה.. מקווה שחיי לא יגמרו ככה בזה שאני תולה את עצמי
מקווה שחיי יהיו אופטימיים יותר ושהכל יהיה טוב ולא יגמור כמו בסוף
מנסה להדחיק את העבר ומבין הרבה דברים שלא הבנתי פעם.
רק העתיד יראה את שלו והכוח ביד הגורל .
אני זהו הילד הנדחק לפינה השונה מכולם , גדלתי התבגרתי אבל עדיין אני ילד
שום דבר לא ישתנה רק הזמן ישתנה אבל השריטה בלב תשאר עמוקה מתמיד.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Alex =]