נגיעות

הלוואי שאני אתאהב שוב.

אבל בבנאדם הנכון, כזה שיש לי סיכוי איתו.

כזה שאני לא אבזבז זמן במחשבות בבילבול בעצבים בכאב בתהייה..

אחד שיאהב אותי בדיוק כמו שאני.

שיקבל את הבלגאן הזה הסיבוך הזה שזה אני, בלי שאלות מחשבות רק בפשטות ותמימות וטוב.

אוף איזה תסביך זה אהבה. כמה דברים דפוקים עושים בגללה. החיים כאילו נעצרים והכל סובב סביב זה. אין לך אפשרות להוריד ממך את זה אפילו לרגע. נטל מטורף כואב שיושב לך על הכתפיים בעוצמות שעוד לא הכרת.

סוג של מזוכיזם.

אי אפשר איתה ובלעדיה.

אהבה.