שוטטתי לי ברחבי הבלוג, ופתאום שמתי לב שאף פעם לא כתבתי שום פוסט על הזולה. ובהתחשב בעובדה שכמעט כל מוצ"ש [כבר איזה שנתיים או יותר] אני שורצת שם ומקבלת משם המוןןן.. זה די מוזר.
אז החלטתי שזה הזמן[=[=
אז, למי שלא מכיר, קצת חומר רקע:
חצרוני הוא בנאדם מדהים וחם וטוב לב, שהחליט כנראה שנמאס לו לראות כ"כ הרבה ילדים מאגניבים ואומללים ברחבי כיכר ציון והסביבה- והוא עבד קשה והקים להם מין מקום כזה שאליו הם יכולים לבוא, לנגן, לשתות משו חם ולאכול איזה וופלים או ביסקוויטים או במבה. אז המקום הזה נדד די הרבה וכשמישו שם למעלה ראה שזה רציני- נהיה מקום קבוע ממש באמצע העיר, מקום שווה ביותר [עם ספות ומזרונים ושטיחים וכאלה..] ויש שם גם מדריכים שיכולים לתת מלא צומי וחום ואהבה והם תמיד שם בשביל להקשיב, ויש גם את הרב פינצ'ו שיכול לדבר עם בנאדם 4 שעות בלי לתת תחושה של "אני עסוק ואתה מפריע לי אבל אני מספיק נחמד בשביל להיות פה".. בקיצור- אנשים באמת מדהימים, שאגב- עושים הכל מהתנדבות ולא רואים מזה שומדבר בתכלס [חוץ מסיפוק מקצועי וכאלה... חארטה].
בעיקרון מגיעים לשם כל סוגי המתבגרים למיניהם. יש שם ערסים ופרחות ופריקים ופאנקיסטים ודוסים ושבבניקים והכל, אבל האלה שבאים קבוע הם בעיקר כאלה סטלנים מתים, בד"כ גיטריסטים או מתופפים, שבאים בשביל לדבר עם אחד המדריכים ו/או לנגן.
אז שם אני נמצאת כל מוצ"ש.P:
בכל אופן, אתמול סתם ישבנו כרגיל, ואז איזה מדריכה נכנסה ואמרה שיש שיחה עם חצרוני. אז כולם הלכו לחדר הכי גדול ושם חצרוני ישב. עכשיו הבנאדם הוא רבע עוף, כולו תימני קטן צנום כזה, ערס מטורף [אבל דוס בנשמה] יושב ומחכה לכולם שיתארגנו וישבו בנחת שלהם. כשהיה שקט [הכל יחסי..] הוא התחיל לדבר בהתלהבות מטורפת, הוא דיבר על המלחמה בדרום והזכיר לנו שבינתיים הערבים מסתובבים לנו חופשי בארץ, לוקחים לנו בנות, ושטחי אדמה, ומקומות עבודה, אבל מתי הפעם האחרונה שמישהו מאיתנו הסתובב חופשי וחסר דאגה בעזה, או ברמאללה??
[אתם יודעים שיש 15,000 בנות יהודיות ששבויות בתוך כפרים ערביים, ממש עכשיו?]
והוא דיבר על זה שהערבים תמיד מנצחים בגלל שהם נלחמים בכוח האמונה, ושצה"ל כבר לא נלחמים עם אמונה בשום דבר ולכן הם מפסידים. הוא נתן דוגמה של נגמל מסמים. 12 הצעדים. שאתה צריך לקבל את העובדה שיש משהו מעליך, תקרא לזה איך שתקרא, ושהוא זה שייתן לך את הכוח להמשיך הלאה גם כשהכל ייראה אבוד. אחרת אתה לא יכול להיגמל ובטח שלא יכול להילחם.
ואז הוא אמר שהוא לא יודע את רמת האמונה של כל אחד שם, אבל הוא לא שמע על אפ'חד שמת מפרק תהילים 1. הוא אמר שמי שלא רוצה לקרוא- שיכבד ת'מעמד ויישב בשקט. ואז הוא צרח מהנשמה שלו פרק תהילים אחד וכולם חזרו אחריו בקול.. זה היה הדבר הכי מהמם שראיתי. כולם פשוט ישבו וקראו תהילים להצלחתם של חיילי צה"ל.
וזה הזוי! ילדי זולה, כולם מבתים דפוקים, משתמשים או השתמשו בחומר זה או אחר, ההתמודדות היחידה שהם מכירים זה אלכוהול/סמים/בלגן, לא שמים על אפחד בעולם הזה ואפחד לא יכול עליהם, כל אלה יושבים שם וחוזרים אחריו. פסוק אחרי פסוק, מילה אחרי מילה, בתמימות מדהימה ובאמונה שזה באמת מה שיעזור!
הלב שלי פשוט יצא אליהם.
"אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח אני מאמין. ואף על פי שיתמהמה עם כל זה אחכה לו. אחכה לו בכל יום שיבוא-אני מאמין."
כינוי:
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
