"אני אוהב אותך ואני מתגעגע אלייך.כל-כך."
" . "
"תגידי משהו"
"סתם אין מה להגיד..."
"תגידי שגם את אוהבת אותי וגם את מתגעגעת אליי."
הוא אומר לי שהוא אוהב ומתגעגע ואין לי להגיד.הבית הזה מטריף אותי ואין לי מה להגיד.אני מאושרת ואין לי מה להגיד.אני הרוסה מבפנים וזה צורח אבל אין לי מה להגיד.אנחנו יושבים בערב שבת לאכול ואין לי מה להגיד.שואלים אותי מה שלומי ואין לי מה להגיד.
איפה נעלמו כל המילים שלי?אני,שמדברת הכי הרבה בעולם אין לה מה להגיד.
וכנראה שהאוכל התחלף עם המילים.כי אני אוכלת בזמן האחרון יותר ממה שאני מדברת.ונמאס לי
כל-כך נמאס לי מהתחושה הזאת שאני לא אוהבת יותר אף אחד בעולם.
החברה הכי טובה שלי?איכס.אני נגעלת ממנה.אני שונאת אותה.
החברות?החברים?שונאת.
ההורים?לא יודעת את מי משניהם אני יותר שונאת.
אחותי הגדולה?שיום אחד היא החברה הכי טובה שלי ואחרי זה היא האויבת הכי גדולה שלי?בואו ננחש.כן גם אותה אני שונאת.
היחידים שאני אוהבת בעולם הזה זה אחותי הקטנה והוא.הוא?לגבי זה אני לא ממש בטוחה.
אבל את עצמי,את עצמי אני שונאת בכמויות שאי-אפשר לתאר.אפילו לבכות אני לא מצליחה.הדמעות עומדות לי בעינייםפ ושורפות אבל הם לא יוצאות.הם נשארות שם וחותכות את הלב שלי כמו הסכין הכי חדה בעולם.
לצרוח.אנניייייייייייייייייייייי שוווווונננננאתתתתתת הכייייייי בעוללללםםםםםםםםם כולווווווו
אוווותייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי!!!!!!!!!!!1111!!