רואה וכמעט אינו נראה

יש להצטייד מראש בליקר מוקה (סירופ של מים, סוכר, קפה, שוקולית ותמצית וניל, ותאמינו-או-לא –וודקה) ובליקר וניל (סירופ של מים וסוכר, מקל וניל, וודקה). גם אייריש קרים צריך – אבל אותו יותר קל להשיג. את השניים הנ"ל הכנתי בעצמי. בעקרון, אני מתאר לעצמי שאפשר להחליף את הליקרים באחרים. אבל שילוב הטעמים פשוט יוצא נחמד. אולי פעם אני אנסה עם דברים אחרים.

שכבה ראשונה: גנאש שוקולד מריר-אייריש קרים: מרתיחים שמנת, מוסיפים שוקולד מריר ואייריש קרים, ומקפיאים (במקרה שלי, לתוך תבנית סיליקון).

שכבה שניה: מקציפים שמנת (שימו לב לצעצוע האחרון שקניתי, אי שם באפריל) לקצפת רכה, עוטפים בניילון נצמד, ומכניסים למקרר.

בינתיים, מרתיחים שמנת ומוסיפים שוקולד חלב וליקר מוקה. מוסיפים את הקצפת לקבלת מוס, ומערבבים היטב.

מוזגים על שכבת השוקולד המריר (שקפאה-למוות ביום הקודם).

שכבה שלישית: שוב מקציפים שמנת ומכניסים למקרר. בינתיים מרתיחים שמנת, ומוסיפים שוקולד לבן וליקר וניל. מוסיפים את הקצפת, מערבבים היטב, ומוזגים על שכבת שוקולד החלב, שגם היא הספיקה לקפוא ביום הנוסף.

אחרי שכל העסק קופא, זה נראה ככה:

לסיכום התהליך: 900 גרם שוקולד, חמישה מיכלי שמנת, המון ליקר (כף אייריש קרים, בערך חמש כפות ליקר מוקה, ושבע כפות ליקר וניל – כי הם יחסית חלשים יחסית לשוקולד ורציתי שירגישו אותם), והרבה אורחים מרוצים באירוע החנוכה המשפחתי.