רואה וכמעט אינו נראה

אחרי שנים של קריאת טוקבקים (ומקרים ספורים בלבד, של פחות מאצבעות-יד-אחת של תגובות), הנה כמה תצפיות. כרגיל, נכתב בלשון זכר אבל מתייחס לשני המינים.

1א. ההוא שכותב "אני ראשון" בדרך-כלל יהיה לפחות רביעי, אם לא יותר.

1ב. כלל מספר 1 לא תקף לכאלה שהמערכת מייצרת בעצמה או לכאלה שהמערכת חפצה ביקרם. דוגמה ותיקה: "דוד" של ynet (שהיה מגיב באופן קבוע, ועם הרבה שגיאות כתיב, על כתבות הספורט שם ודמבר גם על הקובה של אשתו). דוגמה מעודכנת יותר: "עמיתוש" של nrg (אני לא מוכן להישבע שהיא לא קיימת, אבל לא יכול להיות שהלקסיקון שלה מסתכם במלה "מהממת". בעצם, יכול להיות שהמלה "לקסיקון" גדולה עליה).

2. טוקבק שהכותרת שלו היא "כנסו", יכיל בתוכו את המלה "צאו". אין מה לראות שם. וגם אם כן, הכותרת הזאת לא עוזרת.

3א. תמיד יהיה מישהו שיתקוף את "הסמולנים" (שימו לב לשגיאת הכתיב הנפוצה-עד-מאוד), בכל פעם שמישהו יגיד מלה רעה על הימין.

3ב. סעיף 3א' לא תקף לאתר של "הארץ".

4א. בכל כתבה על משהו רע שקורה בחינוך, מישהו כבר יגיד שבחינוך החרדי זה לא קורה.

4ב. בתגובה לאותו אחד עם החינוך החרדי, תהיה תגובה של "אבל אתם לא מדווחים על אלימות במשפחה, ובאופן כללי אתם פרזיטים".

5א. בכל כתבה על תגלית מדעית, מישהו יעיר שנפלאים הם מעשי האל.

5ב. זה מיד יתחיל דיון סוער על אבולוציה, קופים, ושאר ירקות.

6. על כל פיגוע מישהו יגיב תחת השם "אחמד" ויתנצל בשם הערבים.

7. מישהו תמיד יכתוב ש – "בלינוקס זה לא היה קורה" (בזמן האחרון רואים את זה פחות. מזל).

8. בכתבות רכילות, מישהו יגיב רק כדי לומר שזה לא מעניין (אז למה נכנסת לשם אם זה לא מעניין אותך?).

9. יש המון טוקבקיסטים בתשלום. קל לזהות אותם – הם אלה שמפרסמים דברים, או לחילופין אלה שהולכים נגד הזרם בצורה משונה מדי. לרוב גם זמן התגובות שלהם קרוב מדי אחד לשני. הם גם יקבלו תגובות של "פרסומת".

10. כל אלה שאומרים שטוקבקים לא מעניינים אותם, ושהם בכלל לא קוראים אותם – משקרים.