גם אם זה לא השתקף בבלוג (סליחה), זו היתה שנה עמוסה למדי.
הדבר הכי חשוב הוא המעבר לדירה יחד עם החברה. מיותר לציין (אבל אני אציין בכל זאת) – זו הפעם הראשונה של שנינו בעניינים כאלה, וזה לא היה קל. לא למצוא דירה, ולא למצוא שותף שיחליף אותי (בגלל עניינים בירוקרטיים כאלה-ואחרים, חתמתי על הדירה הקודמת כשותף לעוד שנה, ובעצם הייתי צריך מחליף). הדירה החדשה אמנם לא-גדולה-במיוחד, אבל אנחנו מרוצים. יש לנו סלון/מטבח/מקום למחשב, וחדר שינה. רוב הזמן אנחנו במילא במעבדה. זה הולך יחד עם "דברים של גדולים", כמו לעשות קניות אמיתיות בסופר פעם בשבועיים. אנחנו הולכים לסופר דתי (המחירים שם זולים להפליא), אבל הכריזה לתפילת מנחה מפתיעה אותי כל פעם מחדש.
אקדמית סופסוף דברים התחילו לזוז (טפו-טפו, חמסה-חמסה, מלח-מים, שום-בצל). המחקר שלי בשנה הקודמת נעצר אחרי הרצאת הדוקטורט, והשנה מתחילים לראות תוצאות יפות. עקומת הלמידה (לפחות שלי) תמיד התחילה לאט ותפסה תאוצה. נראה אם זה יישאר ככה. גם קיבלתי שוב משרת תרגול - מה שלא היה ברור מאליו.
שני הדוקטורנטים האחרים במעבדה כבר נסעו לפוסט-דוק. מה שמשאיר אותי בתור זקן-המעבדה. לגרום לאחרים לעמוד כשאני נכנס לחדר לא הצלחתי - אבל לפחות אני מצליח להתחמק מכל מיני משימות-קטנות-שאני-לא-רוצה-לעשות. אני טוען (ובמידה מסויימת של צדק, לדעתי) שאני צריך לשבת על כסא-נדנדה ולרטון שפעם היה טוב יותר. אני תורם את חלקי בסוג-של תיקי חפיפות כרגע. בכל זאת יש לי את הנסיון הרב ביותר במעבדה כרגע. במקביל גם אני בודק אופציות לפוסט. זה כרגע ברמת הרשימה (שעוד תסונן לפחות-או-יותר חמישה שמות שאליהם באמת יישלח מייל עם קורות חיים ושאר ירקות), אבל זו התחלה.
כלכלית, באופן מפתיע, אנחנו מסתדרים יופי. עם כל ענייני המחאה בקיץ הייתי מצפה לבעיות. אבל אני בסדר עם זה (מלגות הן פטורות ממס. נוח). למרות שיש לציין שחל צמצום מסויים בסל הקניות שלי, ואת השוקו של יטבתה (תנסו פעם עם 80% שוקו ו – 20% בייליס, הנאה מובטחת), החליפו שוקולית וחלב בשקיות (הרבה יותר זול מאשר בקרטון). אבל על המילקי אני (בינתיים) לא מוותר.
ספורטיבית חלה הדרדרות מסויימת. מתישהוא אני אנסה קצת לחזור לכושר. לפחות שיחקתי קצת כדורסל בזמן האחרון (ואז שכבתי בבית יומיים עם גב תפוס, אבל מה זה משנה. החפץ העגול הכתום נכנס לסל, זה מה שחשוב).
בקיצור, שהמגמה הנוכחית תמשיך. שנה חדשה וטובה לכולם.