רואה וכמעט אינו נראה

1. ודאו מראש שברשותכם סכום כסף זמין ששווה את הטרחה. לא משהו ברור מאליו. במקרה שלי, חסכונות של שנים שעברו אין ספור גלגולים, ובסוף יצאו לאוויר העולם יחד. אגב, שלא יהיו ספקות – זה לא שאני איזה מליונר – אבל זה סכום נאה.

2. שברו את הראש במשך חודש מה לעשות עם הכסף. בזמן הזה, גם צוברים תסכול על זה שהכסף בינתיים שוכב לכם בחשבון.

3. בדקו את ריביות הפקדונות בבנק שלכם. במקביל, תחפשו בעוד בנקים. אתם תגלו שיש דברים יותר אטרקטיביים, וגם, מה לעשות –פחות. בנק ירושלים, ספציפית, נותן ריביות לא רעות בכלל. ממקורות יודעי-דבר, הוא לא מזמן קיבל אישור לדברים האלה. עוד יתרון: הפקדה שם היא רק דרך האינטרנט, וזה לא דורש אפילו פתיחת חשבון מסודרת. אתם גם תגלו שחלק מהבנקים לא באמת מפרסמים את הריביות שלהם – וזה סתם חבל.

4. שכנעו את עצמכם שאפשר להתמקח עם הפקידה בבנק, למרות שאינסטינקטיבית זה לא נשמע נכון, כי בנק זה לא שוק. אז זהו, שכן.

5. למרות שאתם שונאים לדבר בטלפון, התייחסו לבנקאית שלכם באדיבות. אחרי שהיא נותנת לכם כל מיני אופציות שאתם כבר מכירים (ושהרבה פחות משתלמות מאשר בבנקים אחרים), תסבירו לה את המצב. תנו לה חצי שעה לחזור אליכם, ולסדר לכם את אותם תנאים שראיתם בבנק ירושלים.

אז נכון שאני שונא לדבר בטלפון, אבל כנראה שזאת אחת משיחות הטלפון היותר-משתלמות שהיו לי.