רואה וכמעט אינו נראה

שנה טובה (לפחות יחסית לקודמות) היתה לגלעד שליט. ובאמת הגיע הזמן שתהיה לו אחת כזאת.

שנה רעה היתה לתקשורת הישראלית. מעריב וערוץ 10 בקשיים (ערוץ 10 סתם כי לא אוהבים אותו. החוב של רשות השידור הרבה יותר גדול, והיא עדיין באוויר בלי בעיות רציניות, ומעריב כי גם לנוחי דנקנר, כמו לטייקונים אחרים, היתה שנה רעה), ומי שנשאר זה בעיקר ישראל היום (שמבצע את אותה פונקציה של עיתונים רשמיים במדינות ערב. וזו לא השוואה חיובית במיוחד).

אם בבידור עסקינן, הרי שהשנה (וגם זו שתבוא, יש להניח) היתה טובה גם לאיתי שגב ולבוקי נאה. איתי תורג'מן (ואיתו גם אנה וענת), לעומת זאת, יצא מהישרדות לא-משהו-בכלל. תדמית זה דבר שקשה לתקן.

הריאליטי הקלאסי גם לא נהנה במיוחד. כוכב נולד מדרדרת-והולכת (באמת שלא ראיתי יותר מאשר את פרקי האודישנים. עושה רושם שהנבחרת השנה היתה אנמית במיוחד), וענייני תקציב, כמו תמיד, יעמידו בסימן שאלה את ההפקות הגרנדיוזיות. עושה רושם שבסוף נישאר עם מאסטר שף (אני דווקא מחבב את אייל שני. אם מתייחסים אליו בתור פילוסוף קולינרי, זאת אומרת).

בספורט, הנבחרת האולימפית שלנו לא עמדה בציפיות. הנבחרת הפראלימפית לעומת זאת, סיפקה את הסחורה (כמו תמיד, יש לציין). גם נבחרת הכדורגל שלנו לא בשיאה כרגע. נבחרת הכדורסל עלתה לאליפות אירופה (בניגוד לכדורגל, בכדורסל אנחנו בסדר גמור).

המחאה החברתית לא צלחה השנה כמו בשנה שעברה. אנשים התעייפו. גם לראות שלא יוצא מזה כלום לא עזר. אלה היו חדשות טובות מאוד, אגב, לראש הממשלה שלנו.

היתה שנה רעה גם למשטרה ולבטחון האישי שלנו, כשאנשים שיכורים-ושאר-ירקות הורגים אחרים על ימין ועל שמאל.

לצה"ל אני פחות דואג. כיפת ברזל הוכיחה את עצמה יפה מאוד (וקרדיט מגיע, למיטב ידיעתי, גם לשר הבטחון לשעבר פרץ על התמיכה בפרוייקט).

שנה טובה, ושלא תיתקעו בפקקים בערב החג (או בכלל. אלא אם כן נסעתם על כביש 22, ואז הודיעו שכדאי לחזור לכביש 4. מי תיאר לעצמו שאנשים ירצו לנסוע בכביש החדש שסללו שאמור לקצר את זמן הנסיעה בשעה).

נ.ב. אימצתי את מוחי למצוא ראשי תיבות לתשע"ג. כל מה שמצאתי הוא "תהיה שנת עוצמות גדולות". עוד לא החלטתי אם לטובה או לרעה. אם תחליפו "עוצמות גדולות" ב – "עצבות גדולה" יהיה רע יותר, ואם תחליפו ב – "עליצות", אז יהיה שמח. תחליטו אתם.