רואה וכמעט אינו נראה

(זהירות: ארוך, חסר פרטים עסיסיים, אבל עם פואנטה)

בראשית היתה א'. א' היתה אז עולה חדשה, ושנינו היינו באותה שכבה ביסודי. כיאה לילדים בגיל הזה, אולי "מערכת יחסים" זה מוגזם, אבל בהחלט בילינו יחד זמן מעבר ללימודים. אמנם בעיקר במשחקי שחמט, אבל בכל זאת. הקשר הזה, אגב, נגדע באכזריות כשהיא עברה דירה (הרחק מהאיזור) בשנה שאחרי.

בתיכון זו היתה בעיקר ח'. במשך פחות-או-יותר שלוש שנים, היינו יחד. בעיקר במובן הביתי (ההורים שלה אהבו אותי עד-מאוד). בין-לבין היו כמה דייטים נוספים, שלא הבשילו לכדי שום-דבר-מעניין.

תקופת הצבא, אולי למרבה ההפתעה, היתה יבשה למדי. חוץ מכמה דייטים עם ח', שהתבררה יחסית מהר כעפרון לא-מחודד-במיוחד, אין אירועים יוצאי דופן.

בתואר הראשון נתקלתי ב – ל', שהיתה הראשונה לשבור לי את הלב (תהליך שנעשה ביסודיות).

התואר השני, לעומת זאת, היה תקופה מחוסרת אירועים לחלוטין. התרכזתי בלסיים אותו.

בתואר השלישי היתה החלטה אסטרטגית לצאת ולעשות משהו מועיל עם עצמי. בהתאם לכך, ובאופן מפתיע, היו לא מעט דייטים. היו א' ו – א', שגם חלקו את אותו שם ממש, ולא רק את האות הראשונה. עם ה-א' הראשונה לא הלך משהו (שלא לדבר על זה שזה עבר דרך שלוש חוליות מקשרות), עם ה-א' השניה זה נמשך משהו כמו חודש. כאן הגיעה ל' (דרך ישראבלוג, אגב) – וכמו ה – ל' הקודמת, גם היא שברה לי את הלב היטב. ה' נמצאה דרך פייסבוק של חבר, גם מ', ס' דרך סוג-של אתר היכרויות (ונתנה הצעה שהיה קשה לסרב לה אבל סירבתי בכל זאת), מ' שוב דרך פייסבוק של חברה (אני מרגיש תבנית חוזרת), ו – נ' בשידוך של חברה. נ' היה סיפור שכבר סופר בעבר, אבל בקצרה – המיתולוגי שלה הציע לה נישואין, ואני בשלב הזה החלטתי לוותר. ד' היה דייט אחד, נ' היתה נסיון מעניין (דרך הבלוג) שלא הבשיל לכדי מערכת יחסים, ואז הגיעה א'. היא הגיעה בשידוך, ועם הפרש גילאים קצת גדול, אבל כנראה שמשהו עבד שם – החלטנו להתחתן. ספירת הלייקים בפייסבוק ממשיכה לעלות, ואנחנו ממשיכים לארגן. מסתבר שחתונה זה דבר מסובך.