רואה וכמעט אינו נראה

חטפתי פנצ'ר  באמצע כביש 1. האוטו קרטע ורעד לו, ריח של גומי שרוף עלה לחלל האוויר, ואני בזריזות-אך-בזהירות ניווטתי אל השוליים. בעודנו מטכסים עצה, עצר לידנו בחור ששאל אם אנחנו צריכים עזרה. באופן רפה-למדי אמרנו שלא, אבל הוא כבר שלף ציוד (כולל דברים שלא חשבתי שצריך, אבל הסתבר שכן), ותוך רבע שעה כבר היינו בחוץ. זה החזיר לי (ולו במעט) את האמון במין האנושי בכלל, ובישראלים בפרט.

תודה מקרב לב לאותו אדם אנונימי.

נ.ב. בדקו את הצמיגים שלכם. למרות שלא ברור לי איך האוטו שלי עבר טסט עם צמיג כזה (הפנצ'ר-מאכער טען שהיתה קומבינה של המוסך עם מכון הרישוי), ואני ממלא אוויר באופן סדיר, עדיין פעם בכמה שנים כדאי להחליף אותם (החלפתי כבר את כל הארבעה. מסתבר שהגיע זמנם).