אביב 2006 – "ראיון עבודה" בירושלים עם מנחה פוטנציאלית לדוקטורט.
היה בהחלט חיובי, ובסופו של דבר אפילו הוסכם על שני הצדדים שאני אצטרף למעבדה (החדשה-לחלוטין)
שלה.
קיץ 2006 – מפגש ראשון של כל תלמידי המחקר, שנחגג בטיול בחיק הטבע.
סתיו 2006 – תחילת שנת הלימודים תשנ"ז. מפגש ראשון עם הבירוקרטיה
של האוניברסיטה העברית. פחות טראומתי מהמצופה. יש כמה יתרונות ללהיות דוקטורנט. לא
לשכוח – מעבר דירה לעיר הקודש ירושלים.
עד אביב 2008 לא קרה הרבה. המחקר התקדם בקצב-של-צב. ככה זה. עקומת
הלמידה מתחילה לאט, ומתישהוא תופסת תאוצה. בין-לבין היה גם משבר מטורף, ורצון
קל-עד-בינוני לפרוש מהתואר. החלטתי לתת לזה עוד צ'אנס.
אביב 2008 – כנס בקרואטיה. עם תוצאות לא-משהו, אבל כנס בחו"ל בכל
זאת. היה כיף.
איפהשהוא בסוף 2008 התחלתי לעבוד על איזהשהוא פרוייקט צדדי, שהתגלה כרווחי
ביותר. לא זנחתי את העבודה הראשונית, אבל קצת מיציתי אותה בשלב הזה, והגעתי
מבחינתי לתוצאות שרציתי.
קיץ 2009 – כנס שני בחו"ל, והפעם לארה"ב. אם כבר
טרנס-אטלנטי, אז לשלב עם קצת ניו יורק ובוסטון. הוצאה לא מבוטלת (בפרט כשמדובר
בכספי שלי, ולא על חשבון הברון), אבל היה שווה כל רגע. כאן המקום לציין שבאותה
תקופה פגשתי את החברה שלי. כלומר, זו שעדיין החברה שלי, זו שגרה איתי. לפניה היו
בעיקר דייטים כושלים.
סתיו 2009 – קיץ 2010 היתה התקופה האינטנסיבית והכיפית ביותר של
התואר. התוצאות שהוצגו בכנס בארה"ב היו רק ההתחלה, מסתבר. אחרי עוד קצת עליות
וירידות (והרבה שעות של מחקר וכתיבה משולבים זה-בזה), פורסם המאמר.
2011 עמדה בעיקר בסימן בירוקרטיה, עם הרצאת הסמינר שלי (שהכנתי במשך
חודשיים, נמשכה 45 דקות, ובוצעה באופן לא-רע-בכלל). המחקר המשיך לרוץ קדימה,
וטיוטה של עוד מאמר החלה להיווצר לה.
ב – 2012 כבר רואים את הסוף. החלטתי לפנק את עצמי בעוד כנס (אחרי שב –
2011 סירבתי לנסוע ליפן אחרי רעידת האדמה שם). נסיעה לדבלין, ללא שהיה לפני או
אחרי, אבל המקום מהמם. במקביל לעבודה על התזה, גם הרציתי בכנס קטן בארץ – פעם ראשונה.
ובינואר 2013, אחרי לא-מעט זמן, ולא מעט גרסאות (החלקים החשובים של התזה עברו, כל
אחד, 15 גרסאות בממוצע עד שהמנחה שלי היתה מרוצה), התזה הוגשה.
הרגשת ריקנות קלה אפפה אותי. היא התחלפה מהר מאוד בהמון סידורים אחרים
– החל בארוחת הפרידה למעבדה שלי (שלקח לי יומיים להכין, כללה מאפים כשרים למען
דוסיות המחמד של המעבדה, מוקפץ של כדורי בשר עם אורז וירקות בכמות מסחרית, מוסים
בשלושה צבעים ופרלינים בשלושה צבעים), וכלה בנסיעה לבריסל (שעליה יבוא פוסט נפרד
כשיהיה לי זמן להסתכל על התמונות). ואם זה לא מספיק – הרי שהתקבלתי לעבודה שרציתי.
תשע שעות ביום אינטנסיביות מול מחשב זה מאוד שונה מאשר במעבדה, כשיש מדי פעם זמן
להפסקות מתודיות.
מרשמים אני כבר לא אתן בגלגול הזה. אבל בעתיד הלא-מאוד-רחוק, אם הכל
יילך כשורה, יהיה לי תואר "דוקטור".
בבלוג זה
בכל הבלוגים
