לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

רואה וכמעט אינו נראה

מכירים את האנשים האלה, שתמיד מסתכלים מסביב על אנשים אחרים? אלה, שתמיד כשמביטים בהם הם מביטים בחזרה? אני כזה. מה שאומר, שיש לי לא מעט דעות על לא מעט נושאים. החלטתי שאני צריך להגיד את מה שיש לי לומר. אתם מוזמנים להצטרף ולהגיב.

כינוי: 

בן: 45





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


קטעים בקטגוריה: -. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

אח, הבוקששתר הזה


חלום שהיה, כך היה. בעודי משתתף בסוג של "מאסטר שף", אבל משום מה בקבוצה של ארבעה (ולא ביחידים), היינו צריכים להכין סוג של קינוח. הכנתי את שכבת השוקולד, וצחי בוקששתר, שהיה-משום-מה בקבוצה שלי היה אחראי על שכבת הגבינה. באופן לא-אכפתי במיוחד הוא זרק למיקסר גבינת שמנת, גבינה לבנה ופודינג וניל והכין שכבה. הבעיה היתה שרושפלד ממש שנא את המנה. במיוחד את שכבת הגבינה, שכאמור בוקששתר היה אחראי עליה. אחרי זה קרין גורן (שגם היתה שופטת, מסתבר), היתה משועשעת מהפרלינים שהכנו. לפחות זה.

למען הסר ספק:

א. אין לי שום כוונה להשתתף במאסטר שף. הידע שלי במטבח הוא יעיל באופן סביר-מינוס, אבל לא יותר מזה. אם היתה גרסת שוקולד-בלבד, הייתי מצליח אולי להשתחל לאודישנים, אבל לא יותר מזה.

ב. גבינת שמנת, גבינה לבנה ופודינג וניל זה צירוף סביר לחלוטין לשכבה שמיועדת לעוגת גבינה. אני לא יודע מה בוקששתר עשה לא נכון.

ג. אכן הוכנו פרלינים בסוף-השבוע האחרון, לחנוכה. הם יצאו לא-רע-בכלל, מתפצחים, מבריקים, ועם מילויים מגניבים.

נכתב על ידי , 4/12/2012 12:37   בקטגוריות תת-ההכרה שלי בצבעים, רק על עצמי לספר ידעתי  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



על חתולים, עכברים וחלזונות


כל המעבדה שלי, פחות או יותר, נסעה לכנס. "פחות או יותר", כי אני ועוד מישהו נשארנו פה. מה שמיד מזכיר את הפתגם "כשהחתול לא נמצא, העכברים חוגגים". או, אם להפוך את המשל לנמשל, "כשהמנחה שלך לא נמצאת, תבוא קצת יותר מאוחר ותעשה את המחקר שאתה רוצה במקום את המחקר שהיא רוצה". אז זה לא לגמרי נכון, ואני עדיין מתעסק גם בדברים הרשמיים – אבל יש לי כל מיני פרוייקטים מעניינים שאני לא מגיע אליהם. אז הנה, הגעתי (והם אפילו, אולי-אולי, נותנים תוצאות. אבל זה עוד רחוק מלהיות סגור). יש לי עוד יומיים-של-חופש-שכזה, אז כנראה שמחר אני אתחיל לעשות את מה שבאמת ביקשו ממני. הייתי אומר "אופס", אבל זה היה מכוון-למדי.

ובעניין החלזונות, חלמתי שאני עובר דירה (מה שהיה-אמור-לקרות-אבל-כבר-לא-בטוח), ובדירה יש ארונות, ועוד קוביה שתלויה לה בסלון (משהו שדומה לאהיל, אבל באמת "ארוני" במובן של ניתן-לפתיחה-ושמים-בו-דברים). וכשפתחתי את זה היו בפנים המון חלזונות ולכלוך כללי שכזה. אז שמתי עליי כפפות והתחלתי להוציא את החלזונות אחד-אחד החוצה. חלקם, אגב, היו דבוקים למדי. איכס.

ועוד משהו על חלומות, הפעם בכיכובו של חתול (אין מה לעשות, חיות גונבות את ההצגה). בעודי נוסע לי במיניבוס (מהסוג שנוסע בשאטל של שדה התעופה עד למטוס, אם אין שרוול שמוביל עד למטוס), יחד עם כל מיני מרצים שהכרתי פעם, מסתבר שיש לי חתול. והוא בסוג של שקית, אבל עם חור ענקי לראש (שום חתולים לא נחנקו במהלך החלום, אל-פחד). רק הכפות שלו היו בעצם קצת לכודות בתוך השקית. אבל אני יודע שהחזקתי אותו מאוד בעדינות. היה גם עוד חלום חתולי באותו לילה (אני לא יודע מה עורר את התגובה הזאת. יש מלא חתולים תמיד בדרך שלי, ולא היה משהו ספציפי ביום ההוא) – אבל הוא כבר נשכח.

בקיצור, עוד יומיים חוזרים לשגרה, פחות-או-יותר. חבל, היה כיף בשבוע-וחצי האלה. אולי בשנה הבאה אני אסע לכנס גם.

נכתב על ידי , 10/8/2011 11:09   בקטגוריות מדע טוב, רק על עצמי לספר ידעתי, תת-ההכרה שלי בצבעים  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כך תדעו שחלמתם שאתם לא מצליחים לישון


1. אם פתחתם עיניים, וקולגה שלכם מהמעבדה עבד על המחשב בחדר שלכם.

2. אם הקולגה עבד על תרגיל בקורס שהוא לא לוקח.

3. אם החברה שלכם לוקחת את הקורס הזה.

4. אם הוא עבד על הקורס ביחד עם עוד שתי שותפות שמעולם לא ראיתם.

5. אם בקורס לא מותר לעבוד בשלישיות אלא רק בזוגות.

6. אם התרגיל שלו לא עבד בצורה מחפירה.

7. אם אתם מגלים שאנשים על אבובים עוברים לכם באמצע החדר כי יש שם מסלול-מים.

8. אם גוררים גם אתכם לאבוב, ואתם נסחפים לבריכה צדדית, שנמצאת ממש ליד המחשב.

אם עניתם "כן" על אחד או יותר מהסעיפים לעיל, כנראה שרק חלמתם שאתם לא מצליחים להירדם. כרגיל, עצות לחיים טובים, הירדמות, והצעות לפתרון החלום הזה יתקבלו בברכה.

נכתב על ידי , 16/7/2010 22:49   בקטגוריות רק על עצמי לספר ידעתי, תת-ההכרה שלי בצבעים  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
25,669
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , סטודנטים , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפרופסור קתרוס אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פרופסור קתרוס ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)