רואה וכמעט אינו נראה

הילדה חמודה להפליא. נכון, יש פתגם בערבית שהולך פחות או יותר כמו "גם הקוף בעיני אמו הוא צבי", אז אני מתוכנת אבולוציונית לזה. אבל היא בכל זאת חמודה. ואפרופו אבולוציה, היא די דומה לי כרגע (לפי מקורות נייטרליים למדי, שלא לדבר על קרובי משפחה שלה). אבל זה כדי שהאב יבין שהצאצא שלו. האם יודעת, כי היא זו שהיתה בהריון ועברה את הלידה.

מבחינת שעות שינה אנחנו לא (מאוד) מתלוננים כרגע. למעשה, ייתכן שאנחנו מושאי קנאה של כמה וכמה אנשים שסיפרנו להם על העניין הזה. מצד שני, בימים אלו ממש אני מקבל את הרושם שחל שינוי מאוד מוזר בהרגלי השינה שלה. אנחנו במעקב.

היא עדיין קטנה. ולכן כשהיא בוכה יש שתי אופציות ראשיות. אוכל או חיתול (או, כמו שחבר הגדיר את זה – או הכניסה או היציאה). זה ישתנה בהמשך ויכיל הרבה יותר אופציות (החל מצומי וכלה בשיניים או בגזים), אבל בינתיים עם זה אנחנו מתמודדים בצורה סבירה. אבל לפליטות לא הכינו אותנו. לא לגמרי ברור למה, אבל אצל חלק נכבד מהתינוקות משהו בצנרת של מערכת העיכול לא לגמרי סגור. וזה אומר שמדי פעם פשוט עולה לה אוכל חזרה. זה לא כואב לה וזה לא מפריע לה. זה רק מפריע לנו, שצריכים לכבס לה את הבגדים, שלא לדבר על לנקות את הספה מתישהוא מכל הכתמים החדשים האלה. לכל אלה מביניכם שעוד לא נשואים או עוד לא עם ילדים – ספות בהירות לא יישארו בהירות הרבה זמן אם וכאשר יהיה לכם עוד מישהו קטן בבית.

בינתיים חלוקת העבודה שלנו לא לגמרי שוויונית אבל עובדת. בבוקר המוקדם זה התור שלי, ואז אני כבר זז לעבודה. איכשהוא עדיין מצליחים גם לבצע מטלות ביתיות סטנדרטיות כמו בישול וכביסה. מפתיע לטובה. מצד שני, אנחנו חייבים לאכול וכל הזמן לקנות זה לא משתלם כלכלית.

בינתיים הולך סביר. המשך יבוא.

בגרות – צ'ק. מלאה עם עודף. לא מספיק בשביל רפואה, אבל בסדר גמור.

צבא – צ'ק. שלוש שנים ועוד קצת בקבע. לא שיא הקרביות (בלשון המעטה, בואו נודה על האמת) – אבל תרמתי לבטחון המדינה בכל זאת.

אוניברסיטה – צ'ק. תואר ראשון, תואר שני, תואר שלישי. תקופה עם המון חוויות. גם בענייני דייטים וגם בכלל לצאת קצת אל העולם הגדול (אמנם בירושלים ולא בתל אביב, אבל לא רע).

חתונה – צ'ק. הרבה בלבול מוח הדבר הזה, בשביל ערב אחד. אבל כיף לא נורמלי. אם תהיתם, ירח דבש – גם צ'ק. ניו זילנד, חודש וחצי. מומלץ בחום. הם נוהגים שם בשמאל, המופרעים האלה – אבל גם עם זה הסתדרתי.

עבודה – צ'ק. שלוש שנים בתעשיה, ואז כבר לא, ואז למצוא עבודה שוב. מה שמזכיר לי את "נמצא עבודה זמנית, לא רצינית, וגם נחתום בלשכה". לא כזה כיף, לחתום בלשכה. אבל לפחות בתור אקדמאי לא יכולים לשלוח אותי לכל מיני מקומות מוזרים.

ילדים – צ'ק. כמו שאשתי אמרה היום לשכנים, יש לנו גורה חדשה. אנחנו סופסוף בבית, מעכלים לאט לאט את כל העסק. בינתיים זה מסתכם ב "או שהיא רעבה או שהחיתול שלה מלא" (או שניהם יחד). נראה איך נעבור את הלילה הראשון.

חטפתי פנצ'ר  באמצע כביש 1. האוטו קרטע ורעד לו, ריח של גומי שרוף עלה לחלל האוויר, ואני בזריזות-אך-בזהירות ניווטתי אל השוליים. בעודנו מטכסים עצה, עצר לידנו בחור ששאל אם אנחנו צריכים עזרה. באופן רפה-למדי אמרנו שלא, אבל הוא כבר שלף ציוד (כולל דברים שלא חשבתי שצריך, אבל הסתבר שכן), ותוך רבע שעה כבר היינו בחוץ. זה החזיר לי (ולו במעט) את האמון במין האנושי בכלל, ובישראלים בפרט.

תודה מקרב לב לאותו אדם אנונימי.

נ.ב. בדקו את הצמיגים שלכם. למרות שלא ברור לי איך האוטו שלי עבר טסט עם צמיג כזה (הפנצ'ר-מאכער טען שהיתה קומבינה של המוסך עם מכון הרישוי), ואני ממלא אוויר באופן סדיר, עדיין פעם בכמה שנים כדאי להחליף אותם (החלפתי כבר את כל הארבעה. מסתבר שהגיע זמנם).