לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

רואה וכמעט אינו נראה

מכירים את האנשים האלה, שתמיד מסתכלים מסביב על אנשים אחרים? אלה, שתמיד כשמביטים בהם הם מביטים בחזרה? אני כזה. מה שאומר, שיש לי לא מעט דעות על לא מעט נושאים. החלטתי שאני צריך להגיד את מה שיש לי לומר. אתם מוזמנים להצטרף ולהגיב.

כינוי: 

בן: 46





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

המדינה מזלזלת בעצמה ובאנשים


עם כל הכבוד, אין שום סיבה שהאם השכולה של החיילת תדליק משואה ביום העצמאות. הדלקת משואה מקבילה בעיניי (בהבדלים קלים) לפרס מפעל-חיים כזה או אחר, או לנציגות מכובדת של מגזר כזה-או-אחר. יש גבול בעניין הזה. אני לא מתווכח על זה שהיה אסון ושמישהו כנראה צריך לתת עליו את הדין. מכאן ועד משואה, יש הבדל גדול. היה אפשר להסתפק בכמה מלים.

 

עם כל הכבוד, אין שום סיבה לתת להרוגי השב"ס מהשריפה בכרמל את עיטור המופת. אני תומך לחלוטין בהורים השכולים (של צה"ל) שרוצים להחזיר את העיטור של הילד שלהם. העיטורים האלה קשורים לצה"ל ולפעולות צבאיות (חפשו בויקיפדיה את עיטור המופת). כנ"ל לגבי הנסיון להגדיר אותם כחללי צה"ל ו/או חללי מערכות ישראל. השריפה הזאת לא היתה מלחמה. ההרוגים האלה הם הרבה דברים. "חלל צה"ל" זה לא אחד מהם. אגב, רק ההרוגים קיבלו את עיטור המופת. אלה ששרדו לא קיבלו שום דבר. עוד דוגמה לחוסר ההגיון במקום המוזר הזה.

 

זה לא מכובד, לא למדינה עצמה ולא לי. אני באמת נעלב מהחוצפה של האנשים שלמעלה, שדורכים בכזאת קלות על דברים שעד עכשיו היו מקודשים. אין עוד הרבה פרות קדושות במדינה הזאת. טקס יום העצמאות ועיטורים צבאיים עדיין חשובים מספיק כדי לא ליצור בהם זילות.

נכתב על ידי , 23/4/2012 20:01   בקטגוריות ישראליאנה, רציני, אקטואליה, ביקורת, פסימי, שחרור קיטור  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



טוב שהרב-קו בידיים של אגד?


בחמש השנים הקודמות, עשיתי לי כרטיס חופשי-סטודנטיאלי של אגד (נכון שיש לי אוטו, אבל אין לי כוח לחניות ולפקקים של הבוקר, ואוטובוס הוא דרך נוחה וזולה, וגם יותר ידידותית לסביבה, להגיע למעבדה). התהליך היה מאוד פשוט – ממלאים טופס באינטרנט (שכולל תשלום-לא-סמלי-אבל-לא-נורא-בכלל), באים איתו ועם אישור לימודים, ומקבלים איזה כרטיס פלסטיק שמראים לנהג.

עם הכנסת הרב-קו לשימוש, החליטו אי-שם-למעלה שגם ההתקנה של חופשי-סטודנט תהיה עליו. עד כאן, הכל טוב ויפה. אלא שמשרד התחבורה החליט להוסיף עוד איזהשהיא הנחה לסטודנטים בנסיעות שגם מחוץ לאיזור האוניברסיטה שלהם, וזה הצריך, מסתבר, חשיבה מחדש אצל אגד (אם אפשר לקרוא לזה "חשיבה"). רב-קו מונפק, בהנחה שטרחת להגיד להם שאתה סטודנט, עם סטטוס "סטודנט". לצורך כל ההנחות (גם באיזור הלימודים וגם בכלל), נדרש סטטוס "סטודנט-פלוס" – שאותו צריך לשנות בנפרד. התאריך המקורי של הכנסת הכרטיסים החדשים היה 15.10, אבל בגלל כל ענייני הסטטוסים האלה, הוא שונה ל – 24.10 – שבוע לפני תחילת הלימודים. וזה יצר עומס מטורף בירושלים (וגם במקומות אחרים). מה שקרה זה שאלפי סטודנטים ניסו ביום הראשון לשנות סטטוס. מדובר בשתי עמדות שמאפשרות לעשות את זה, וכל מה שהן צריכות לעשות זה לסרוק תעודת סטודנט, אישור לימודים, אישור תשלום, ולעשות איזה משהו קטן על הכרטיס. ההטענה, אגב, עוברת בצורה הרבה יותר חלקה ומהירה. בעוד שהחברה שלי נתקעה למשהו כמו שש שעות, באתי היום (יומיים אחרי ההתחלה), וחיכיתי רק ארבע שעות וחצי – אבל באתי מוקדם (כשעוד היו מספרים הגיוניים, כמו 550 בערך). מי שהגיע קצת אחרי הגיע כבר לאיזור ה – 800, שלא לדבר על אלה שקיבלו שוב מספרים נמוכים אבל בגלגלת השניה של המספרים (אלה עם הצבע הירוק במקום האדום).

כל מה שאגד היו צריכים לעשות זה לתאם את הכל דרך האינטרנט (כולל משלוח קבצים סרוקים, אלוהים יודע למה הם מתעקשים שצילום תעודת זהות לא מספיק אם במילא הם סורקים אותה בעצמם), ולקבל חזרה בדואר (או למתעקשים, בתחנות ההנפקה) כרטיס מוכן.

אגב, היו נסיונות להקים עוד עמדות שינוי סטטוס ברחבי העיר. סיפורים מיד-ראשונה טענו בתוקף ששינוי הסטטוס שם לא הצליח, והם נאלצו לחזור לתחנה המרכזית ולעמוד גם שוב בתור בשביל הפרוצדורה הזאת.

וזה שאגד מאשימים את משרד התחבורה בבלגן זה נחמד, אבל חברת "דן" בכל זאת התחילה עם זה כבר לפני שבועיים. ועוד משהו בעניין תאריכי היעד: הכרטיס השנתי של השנה שעברה עוד היה אמור להיות בתוקף בשבועיים האלה – אבל ההוראה לא הגיעה לנהגים (או לפחות לא לכולם) – ולחלק מהאנשים פשוט לקחו את הכרטיס השנתי הקודם ואמרו להם שהם חייבים לשלם.

ובלי קשר, מסתבר שבירושלים החליטו שכל כרטיסיות הנייר יהפכו ללא-תקפות בתחילת נובמבר, אז כל העולם ואחותו גם צריכים להנפיק כרטיס (ללא קשר לשינוי הסטטוס של הסטודנטים) – מה שמייצר עוד בלגן.

כמו שכתבתי במקום אחר (תנחשו איזה): הרבה יותר קל לשנות סטטוס בפייסבוק מאשר את הסטטוס הזה, ואני לא מבין למה.

נכתב על ידי , 26/10/2011 20:47   בקטגוריות ישראליאנה, רציני, אינטרנט, אקטואליה, ביקורת, פסימי, שחרור קיטור  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



בחינת בגרות במתמטיקה, נוסח אקטואלי


1. אם רכבת יוצאת מתל-אביב לחיפה בשעה עשר בבוקר במהירות של 100 קמ"ש, ורכבת שניה יוצאת מחיפה לתל-אביב בשעה עשר וחצי בבוקר במהירות של 110 קמ"ש, מתי ואיפה תהיה ההתנגשות, וכמה פצועים יהיו?

2. אם שער הדולר הוא 3.5 ש"ח לדולר ויורד בקצב של אגורה ליום, ושער הנפט הוא 100 דולר לחבית ויורד בקצב של חצי דולר ליום, בכמה יעלה מחיר הדלק בחודש הבא?

3. אם שכר הלימוד לתואר ראשון הוא 10,000 ש"ח, והוא יורד כל שנה בחמישה אחוזים, כמה אנשים יתחילו תואר שני? שאלת בונוס: כמה מוחות עוד יברחו מפה לפני שמישהו יבין מה קורה?

4. אם כל שנה שיעור הלא-מתגייסים עולה בשני אחוזים והוא כבר מהווה שליש מהמחזור הכולל, מתי ייגמר לנו הצבא?

5. אם לקח שבע שנים להמלצת הפרקליטות לכתב אישום לליברמן, ויש לו 15 חברי כנסת, לכמה שנים הוא ייכנס לכלא, וכמה חברי כנסת יהיו לו בבחירות הבאות?

6. אם שיעור מכירות ההייטק והאקזיטים עולה כל שנה בעשרה מליון דולר, כמה עניים יהיו בארץ בשנה הבאה?

7. אם כל שנה שיעור תאונות הדרכים לא משתנה וכמות הפצועים רק עולה, כמה בורקסים יאכל שר התחבורה בישיבה הבאה שלו?

8. אם ערוץ 2 יעבור לשדר 24 שעות ביממה את כוכב נולד ואת האח הגדול, כמה רייטינג יהיה לו, ובכמה אחוזים הוא יעבור את ערוץ 10?

9. כמה דונם של חורש טבעי יישרפו בפעם הבאה, כמה זמן ייקח לכבות את השריפה, וכמה ילדים יהיו מעורבים בהצתה?

10. אם ישראל חגגה 63 שנות עצמאות, כמה נשאר לה?

נכתב על ידי , 11/5/2011 18:02   בקטגוריות ישראליאנה, רציני, אקטואליה, ביקורת, פסימי  
15 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
25,677
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , סטודנטים , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפרופסור קתרוס אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פרופסור קתרוס ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)