רואה וכמעט אינו נראה

אולי שמות של מבצעים בדרך-כלל נקבעים ע"י מחשב, אבל די בטוח ש - "עופרת יצוקה" נקבע באופן יותר אנושי. הנה עוד כמה אפשרויות בהתאם לתזמון.

ראש השנה: "תפוח בדבש" נפסל כי זה לא הגיוני. אז אולי "שייתמו", או "שיסתלקו" (משהו עם לאכול תמר ולברך "שייתמו כל שונאינו").

סוכות: "לולב ברוח", או "ערבה בוכיה".

חנוכה: חוץ מזה שכבר היה "עופרת יצוקה", אפשר "באנו חושך לגרש", או "אור איתן".

ט"ו בשבט: "זעקת האילנות".

פורים: מפתה לקרוא למבצע "ויזתא". אבל משהו כמו "אהבת מרדכי" אולי יותר יתאים.

פסח: הכי קל – "זרוע נטויה". מי שרוצה דימוי הגנתי במקום התקפי – "מצה שמורה".

יום העצמאות: "על האש". מי שממש נרתע מהכוחניות הלא-מרומזת, יכול לקרוא למבצע "מגן דוד".

ל"ג בעומר: "חץ וקשת", או "אש אש מדורה".

יום ירושלים: "הפקדתי שומרים".

שבועות: אחרי שפסלתי את "עוגת גבינה", אפשר להישאר עם "הבאנו ביכורים" (כלי נשק שמעולם לא נראו קודם).

ובגלל שבדרך-כלל אנחנו עושים מבצעים בימים שהעולם עסוק בדברים אחרים, הנה כמה שמות לאירועים עולמיים.

מונדיאל: "פנדל גול זה גול" (קרי, קסאם-כיפת ברזל זה יירוט).

אולימפיאדה: "טקס סיום", או "ריצת מרתון" (כדי שהעם יידע שזה לא יסתיים תוך יומיים).

חג המולד: "מתנה בגרב".

פסחא: "ביצי הפתעה".

להתראות במבצע הבא. אולי יקראו לו "ויזתא".

חטפתי פנצ'ר  באמצע כביש 1. האוטו קרטע ורעד לו, ריח של גומי שרוף עלה לחלל האוויר, ואני בזריזות-אך-בזהירות ניווטתי אל השוליים. בעודנו מטכסים עצה, עצר לידנו בחור ששאל אם אנחנו צריכים עזרה. באופן רפה-למדי אמרנו שלא, אבל הוא כבר שלף ציוד (כולל דברים שלא חשבתי שצריך, אבל הסתבר שכן), ותוך רבע שעה כבר היינו בחוץ. זה החזיר לי (ולו במעט) את האמון במין האנושי בכלל, ובישראלים בפרט.

תודה מקרב לב לאותו אדם אנונימי.

נ.ב. בדקו את הצמיגים שלכם. למרות שלא ברור לי איך האוטו שלי עבר טסט עם צמיג כזה (הפנצ'ר-מאכער טען שהיתה קומבינה של המוסך עם מכון הרישוי), ואני ממלא אוויר באופן סדיר, עדיין פעם בכמה שנים כדאי להחליף אותם (החלפתי כבר את כל הארבעה. מסתבר שהגיע זמנם).

אז בחרתם אולם. ואפילו קייטרינג. עכשיו הגיע הזמן לבחור עוד נותני שירות חשובים.

טבעות: טבעות זה אחד הדברים הבודדים שלא תלויים באולם ובתאריך. ברמת העקרון (למרות שעוד לא שמעתי על מישהו שעשה את זה) אפשר לקנות אותן הרבה זמן מראש. בפועל – זה בדרך-כלל קורה בערך חודש-חודשיים לפני התאריך. חשוב לא לגרור את זה, כי לוקח זמן להכין את הטבעות (שלא לדבר על האפשרות שתזדקקו לתיקון מידה. אם כי זה לא אמור לקרות אם הצורף יודע מה הוא עושה).

בניגוד לטבעות, חשוב להתחבר (ברמה האישית) לספקים שיהיו בזמן האירוע (מאפרת/שיער, דיג'יי, צלמים) – הם ילוו אתכם חלק נכבד מהיום (בטח הצלמים, שיהיו מההתחלה ועד הסוף, אבל גם המאפרת), והם חייבים להתאים לדרישות שלכם (דיג'יי, בעיקר).

מאפרות (זה בדרך בכלל בנות ולא בנים) תמיד באות עם איפור נסיון (שעלותו מתקזזת מהמחיר הסופי, במידה ובחרתם בו), וחשוב שהיא לא תהיה לחוצה ולא תהיה מלחיצה. גם ככה יש מספיק בלגן ביום החתונה, ולא צריך להוסיף לו עוד.

עם דיג'יי הקליק צריך להיות יחסית מיידי. אם אתם לא מתחברים לסגנון המוסיקלי שלו (ולהיפך), תחפשו אחד אחר. יגיע גם הזמן לחשוב על שירי החתונה המרכזיים (הליכה לחופה, שבירת כוס, וריקוד ראשון, אם תעשו אחד כזה). לנו היו מאוד חשובות המלים, ולכן פסלנו מיד את השיר "היום" של אהוד בנאי (שתמיד מזכיר לי בעל מכה). באותה מידה פסלנו אי-אילו שירים אחרים, וביקשנו שירים אחרים באופן ספציפיים. לכל השאר – סמכנו על הדיג'יי שלנו. אתם אולי יכולים, אבל לא רוצים, לתכנן פלייליסט שיימשך שעות. תנו לו לעשות את העבודה שלו.

עם הצלם גם חשובה האינטראקציה, וכדאי לא להגזים עם האופציות הנוספות. שמענו על כל מיני דברים כמו מצלמות רחף שנראו לנו מיותרות למדי. תמונות יגיעו לרוב כמה שבועות אחרי החתונה, ואז יגיע שלב הסינון, לקראת האלבום הסופי. סיפרו לנו שזה יכול לקחת כמה חודשים, אנחנו מקווים שבמקרה שלנו זה ייקח פחות.

רב. רב זה דבר חשוב, בהנחה שאתם רוצים את העסק האורתודוקסי. הייתי ממליץ על צוהר, אבל לא עברנו דרכם. תצטרכו גם להחליט אם אתם רוצים רב אשכנזי, ספרדי או תימני (או שלא איכפת לכם בכלל), והכי חשוב – כמה סטנדאפיסט אתם רוצים שהוא יהיה (או במלים אחרות: כמה החופה הולכת להימרח). שלנו סגר את העסק יחסית בזריזות, והיינו מאוד מרוצים. ואם גם בענייני דת עסקינן, לא לשכוח תעודות רווקות (כל אחד במועצה הדתית שהוא רשום אליה לפי תעודת הזהות, או ביחד אם אתם דרך צוהר), הדרכת כלות, וטבילה במקווה יום לפני.

טיפ אחרון בעניין הספקים: אין לכם מה להפסיד מלבדוק את רשימת המומלצים של האולם. בדרך כלל מדובר בהנחה משמעותית, והאנשים שם לא בהכרח לא יודעים מה הם עושים.

בחלק השלישי והאחרון: יום החתונה עצמו, קצת סידורים של אחר-כך.