רואה וכמעט אינו נראה

אולי שמות של מבצעים בדרך-כלל נקבעים ע"י מחשב, אבל די בטוח ש - "עופרת יצוקה" נקבע באופן יותר אנושי. הנה עוד כמה אפשרויות בהתאם לתזמון.

ראש השנה: "תפוח בדבש" נפסל כי זה לא הגיוני. אז אולי "שייתמו", או "שיסתלקו" (משהו עם לאכול תמר ולברך "שייתמו כל שונאינו").

סוכות: "לולב ברוח", או "ערבה בוכיה".

חנוכה: חוץ מזה שכבר היה "עופרת יצוקה", אפשר "באנו חושך לגרש", או "אור איתן".

ט"ו בשבט: "זעקת האילנות".

פורים: מפתה לקרוא למבצע "ויזתא". אבל משהו כמו "אהבת מרדכי" אולי יותר יתאים.

פסח: הכי קל – "זרוע נטויה". מי שרוצה דימוי הגנתי במקום התקפי – "מצה שמורה".

יום העצמאות: "על האש". מי שממש נרתע מהכוחניות הלא-מרומזת, יכול לקרוא למבצע "מגן דוד".

ל"ג בעומר: "חץ וקשת", או "אש אש מדורה".

יום ירושלים: "הפקדתי שומרים".

שבועות: אחרי שפסלתי את "עוגת גבינה", אפשר להישאר עם "הבאנו ביכורים" (כלי נשק שמעולם לא נראו קודם).

ובגלל שבדרך-כלל אנחנו עושים מבצעים בימים שהעולם עסוק בדברים אחרים, הנה כמה שמות לאירועים עולמיים.

מונדיאל: "פנדל גול זה גול" (קרי, קסאם-כיפת ברזל זה יירוט).

אולימפיאדה: "טקס סיום", או "ריצת מרתון" (כדי שהעם יידע שזה לא יסתיים תוך יומיים).

חג המולד: "מתנה בגרב".

פסחא: "ביצי הפתעה".

להתראות במבצע הבא. אולי יקראו לו "ויזתא".

בשלב הראשון יש ליצור אוסף משפטים עמוקים-אך-חסרי-משמעות-לחלוטין. דוגמאות נבחרות: "צפויה פגישה מרגשת", "מתאים לטיולים", לא לדחות על-הסף רעיונות חדשים", "נדרשת זהירות בדרכים", "דלתות חדשות ייפתחו", "יש לנהוג באיפוק", וכיוצא באלה.

בשלב השני, יש לפזר את המשפטים באקראי בין המזלות. ניתן לשלב. השתדלו להימנע מצירופים לא-הגיוניים-בעליל, כמו "זהו שבוע נפלא לנסיעות, ויש להיזהר מנסיעות" – שנשמע סותר-משהו.

בשלב השלישי, אחרי שבוע, פשוט מערבבים את המשפטים מחדש. אף אחד לא באמת ישים לב.

ובמחווה לאפרים קישון, מתוך "פרטאצ'יה ללא הפסקה": "מזל בתולה: רכילות מכוערת שהמצאת בעצמך בחודש שעבר מתאמתת על כל פרטיה. בשבוע זה תן לאחרים לפעול במרץ ובתנופה במישור העסקי. אל תחתום על מסמכים. זכור את עמלק".