כמו סיפור שלא נגמר

אני נופלת וקמה מחדש

מחייכת למראה

ומבקשת לטוב

כל כך צריכה אותך פה לידי

כשאני בוכה אני מרגישה את היד שלך מלטפת אותי

אבל זה רק הדימיון שלי

שאף פעם לא יכול להתקיים

כל לילה לפני השניה,

אני מהרהרת

מה לנסות שעדיין לא נסיתי?

מה להקריב שעדיין לא הקרבתי?

לפעמים אני מרגישה שמשהו בי נשבר

ואני לא יודעת להצביע עליו

המשאלה הכי גדולה בחיים שלי

זה שתביני אותי.

אני יודעת שעשיתי טעיות בעבר

אבל, איך יכלתי לדעת שזה מה שיהיה?

איך יכלתי לראות את הנולד?

אני מצטערת

אבל אין לי את הכוח הזה

אם היה לי

אני מבטיחה לך שכולם לא היה קורה

אבל זה קרה

ואני לא יכולה להחזיר את הגלגל אחורה

אני פשוט צריכה שוב את החיבוק החם שלך

בבקשה.