צמרמורות עוברות בי.

אחרי כ"כ הרבה זמן שלא כתבתי.

אז אני עוצמת עיניים, נושמת עמוק.

ונותנת למילים לזרום כמו מים מבין כפות הידיים.

והטיפות יורדות כמו הגשם שבחוץ, מטהרות את האויר.

משאירות אותי עם ראש נקי ממחשבות.

בחודש האחרון עברתי כ"כ הרבה משברים.

עד עכשיו אני לא באמת סגורה על עצמי.

ואני כבר לא יודעת מה להוסיף.

כי אני רוצה ולא רוצה.

וחוסר הידיעה מכרסם בי.

מונע ממני מלהמשיך.

חוסר קבלה עצמית.

חוסר אמון.

יהיה טוב.

שבוע סד"ח בירושליים.

שבוע טוב.

מעיין החיילת.