זהו, הקורס נגמר.

בחיים לא חשבתי שאני אגיד את זה, אבל הוא נגמר.

אין לי מילים אפילו לתאר כמה שינויים עברתי במהלך ה10 שבועות האלה.

אני אנסה לסכם את זה במילה אחת: "וואו"

כמה בכיתי,צחקתי,צעקתי,כאבתי,רציתי,וויתרתי בקורס הזה.

אבל תמיד היה מסביבי את אלה שהחזירו אותי לדרך שכולן הלכו בה עם הראש למעלה.

באמת שאני חייבת את הרוב למי שהייתה המפקדת שלי.

היא לא ויתרה עליי גם כשהמ"מ שלי כן. היא האמינה בי וזה משהו שאני לא רגילה לקבל מאחרים.

אני חייבת לה את השרוך האפור שתלוי לי מתחת לבית-שחי בכותפת.

אני חייבת לה אותו.

אין לי שיבוץ. אני ברגילה עד יום חמישי ואז יגידו לי סוף סוף מה יעלה בגורלי.

ובחמישי בלילה יש מסיבה לסוף קורס ונראה שם את כולם שוב. :]

עד הפעם הבאה. בתקווה להיות באיזה בסיס קבוע עד לקצונה...

מעיין, מש"קית חינוך!