תמיד חלמתי על אחות תאומה,

אחת שתיהיה איתי בכל מצב,

שתקשיב לי תמיד. תחבק. תבין.

שתשתף. תבקש. תדבר.

אז אולי זה לא היה צריך לקרות,

ואולי בכלל זה לא היה קורה.

ואולי לא היו הדברים מעולם?!?!?

[לא לשים לב]

אז כן, התברכתי באמא שתמיד מקשיבה,

שהיא הסלע האיתן שלי, שתמיד יחבק ויבין.

ובחברים שיעשו בשבילי הכל כמו שאני אעשה בשבילם...

אפילו אם הקשר נמצא עוד בשלבי בנייה [למרות השנים שלו.]

כמו שאמא שלי אומרת,

לכל אחד יש את ה"פאקים" שלו וצריך לדעת לקבל את של האחר. [וכן, לכולם יש כאלה!]

בעיקר אם רוצים קשר איתו.

בקיצור לילה טוב.

ילדות נשכחת- נורית גלרון

"כביש ישן, שביל בגן
עץ ובית.
אבא כאן
אמא שם, כאן השארתי
מה שהייתי, פעם מזמן
מה שעכשיו, ילדות נשכחת.

צריף ירוק, לא רחוק
בית הספר.
מי נשאר, מי עבר
מי עודנו.
מה שהיינו, פעם מזמן
מה עוד מביא אותי תמיד,
אל אותה ילדות נשכחת.

זוכר איך שהלכנו דרך קבע
לאורך הרחוב המתרוקן
דבר לא השתנה
רק פה ושם דוהה הצבע
אולי זה רק הלב שמזדקן.

עוד שנה, עוד כיתה
כבר למדנו.
מי אני, מי אתה
כבר איבדנו.
מה שהיינו, פעם מזמן
מה עוד מביא אותך תמיד
אל אותה ילדות נשכחת.

זוכר איך שהבטחנו בלי לדעת,
מתי ואיך נחזור להיפגש
נדמה שרק אתמול
אבל השמש כבר שוקעת
אולי זה רק הלב שמתרגש,

כביש ישן"