אז מחר זה קורה.

מחר אני סוף סוף מתגייסת לצבא ההגנה לישראל.

המשפחה החדשה שלי למינימום שנתיים הקרובות [ או כמו שליבי אומרת אשתי החדשה :) ]

-

יש לי סבטוחה שלמה בבטן ואני לא חושבת שזה קשור למה שאכלתי.

ארוחת ערב אחרונה בתור "אזרחית", ממחר אני אוכל אשתה אנשום ואחיה כמו חיילת.

אלוהים, זה עוד לא התחיל ואני כבר תשושה נפשית ופיזית.

הרי רק אתמול זה היה "אהה לי יש עוד שלושה חודשים עד הגיוס" והיום, טוב היום זה "מחר".

-

יש לי סלט של רגשות והכל מעורב כ"כ!

שמחה ועצב והתרגשות ולחץ הכל כ"כ מסתבך בתוכי ומוציא אותי מדעתי!!

ממחר, ממחר אני חיילת!

פעם אחרונה בתור אזרחית 3>

מעיין.

עריכה (17.1):

אני חיילת כבר ארבעה ימים!!!

זה קשה אבל מספק :]

אז היה. ובאו ולא אכלו ולא שתו.

קניתי המון, סתם. גם כשלא באמת היה לי את הכסף.

נשאר המון. ואנשים לא נהנו.

אני לא נהנתי.

ידעתי.

גיוס.